שלום חברות וחברים,
אני שמח לעדכן על מצב האוניברסיטה שלנו. הנתונים המספריים שמפורטים כאן, על מידת שביעות הרצון של הסטודנטיות מהוראה ועל הדירוג שלנו במדדים שונים, כולם סמנים, לא ראיות מכריעות, למידת ההצלחה שלנו להגשים את יעדינו – לפעול לקידום המדע, לתרום להבנת העולם ובני האדם שבו, להקנות השכלה ולקדם שוויון.
1. שביעות רצון הסטודנטים. אנו אוספים דיווח מהסטודנטים על המידה שבה אנו מגשימים את הציפיות שלהם מאיתנו בשלוש דרכים עיקריות. האחת, ראשי היחידות האקדמיות אמורים להיפגש תכופות עם נציגי הסטודנטים לקבלת משוב, לרבות הצעות לשיפור. השנייה, משאל שנערך בסיום כל קורס, שבו מדווחים הסטודנטים על מידת שביעות הרצון שלהם מההוראה בקורס. בטבלה 1 סיכום ממוצע ציוני שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה בקורסים שלמדו באוניברסיטה (הציונים בטווח שבין 1 ל-9, עם התאמות עבור קורסים גדולים):
בתחום שביעות הרצון מהמורים הצלחנו לשמור בסמסטר ב' תשפ"ב על ציונים גבוהים. לעומת זאת, יש ירידה במידת שביעות הרצון המדווחת של הסטודנטים מן הקורסים. בקובץ כאן הממוצע בכל אחת מן הפקולטות באוניברסיטה (ופרטים על אופן חישוב הממוצע). כמפורט שם, בצד יחידות שהתוצאות בהן ממשיכות להיות מצוינות (בין היתר, מדעי הרוח, משפטים, רפואת שיניים וריפוי בעיסוק), באחרות ניכרת ירידה, לעיתים משמעותית, בשביעות הרצון מהקורסים.
המצב הקיים אינו טוב מספיק. על ראשי היחידות האקדמיות להפיק לקחים מן הממצאים, הן באשר לקורסים ולמורים מסוימים והן בהערכה כללית. שביעות הרצון הנמוכה יחסית מהקורסים עשויה להיות תוצאה של מציאות שבה קורסים אינם מתחדשים ואין דיון יסודי בתכנית ההוראה בחוג. על כל חוג לקיים דיון מפורט בתכנית הלימודים לפחות אחת לשלוש שנים, תוך בחינה מפורטת של תכניות הלימודים בקורסים השונים, שיטות ההוראה, שיטות ההערכה וכדומה. צוות היחידה להוראה ולמידה, בהובלתו של ראש יה"ל הנכנס, אילן בנשלום, יחד עם הצוות שמכין את התכנית האסטרטגית של האוניברסיטה, צפוי לפרסם בקרוב המלצות מפורטות לפעילות בתחום זה של שיפור איכות ההוראה באוניברסיטה.
דרך שלישית שבה אנו מקבלים משוב מן הסטודנטים היא משאל שנתי, שבו הסטודנטים מדווחים על שביעות הרצון מהלימודים באופן כללי. המשאל נערך בחודשי הקיץ, ובו נשאלים הסטודנטים על מידת שביעות הרצון שלהם מהלימודים בחוג ומהלימודים באוניברסיטה באופן כללי. בטבלה 2 מובא סיכום ביניים של הנתונים המצרפיים, שאינם סופיים עדיין (הסולם כולל חמש דרגות: 1 – כלל לא מרוצה; 2 – שביעות רצון מועטה; 3 – בינונית; 4 – גבוהה; 5 – גבוהה מאד):
עד כה היתה עלייה משנה לשנה במידת שביעות הרצון, ואילו השנה יש גם כאן לראשונה ירידה. זו תוצאה מדאיגה, והיא מחייבת אותנו לבחון את הסיבות לכך ולפעול לשיפור המצב. הנתונים שמתייחסים לכל חוג יפורסמו בשבועות הקרובים. תודה לצוות הדיקנט, בראשותו של גיא הרפז (וליועצים האקדמיים, שאול אורג ולילך שגיב), וליהודה צור, על הובלת הסקר. תודה מיוחדת לכלל צוות דיקנט הסטודנטים, שמציע שירותי תמיכה לסטודנטים במגוון רחב של פעילויות, בהצלחה מעוררת התפעלות.
הנה עוד שלוש הערות, בשולי הדיווח על מידת שביעות הרצון של הסטודנטים:
א) מורות ומורים רבים מדווחים על ירידה בהיקף הנוכחות של סטודנטים בשיעורים. ההיעדרות של סטודנטים משיעורים נובעת מסיבות מגוונות, ובהן: זמינות ההקלטות, הצורך לעבוד בזמן הלימודים באוניברסיטה (כדי לצבור ניסיון רלוונטי וכדי להתפרנס), השתתפות בקורס אחר שנלמד באותו הזמן, והערכה, שלעיתים היא שגויה, שאין תועלת ממשית מנוכחות בשיעור שמתקיים במתכונת של הרצאה. ההיעדרות משיעורים מתסכלת, בגלל הפגיעה שנובעת ממנה באיכות ההוראה והלמידה, ולא אחת היעדרות משיעורים מסבירה שיעור גבוה של נכשלים בקורסים מסוימים.
סוגיות הנוכחות בשיעורים היא עניין שעל כל מורה לעסוק בו, ויש לדון בו עם הסטודנטים. בסילבוס יש סעיף המתייחס לכך – וזו תזכורת לכך שיש לעדכן את תיאור הקורס בשנתון, לפני מועד הרישום לקורסים, בתחילת ספטמבר – ומומלץ לקבוע שם חובת נוכחות בשיעורים; המקובל הוא קביעת חובת נוכחות ב-80% לפחות מן המפגשים, אף אם אין בכוונת המורה לאכוף חובה זו (אין לשנות זאת לאחר תחילת הסמסטר). בכיתות קטנות (עד 30 משתתפים לערך) ובקבוצות תרגול, רצוי לאכוף חובת נוכחות. בכיתות גדולות יותר, יש לשקול לקבוע תמריצים לעידוד נוכחות בשיעורים, כמו בחנים שנערכים בזמן השיעור (במועד שלא מתפרסם מראש), מתן ציון מיטיב להשתתפות פעילה, פתרון מודרך של שאלות ועידוד למידה פעילה גם בזמן השיעור וכדומה. הקלטות השיעורים הן אמצעי חשוב ללמידה ומוטב שלא להגביל באופן גורף את זמינות ההקלטות.
ב) ריבוי נכשלים בקורסים מסוימים הוא נושא שממשיך להעסיק אותנו. בסמסטר ב' תשפ"ב היו באוניברסיטה כ-60 קורסים שבהם למעלה מ-15% מן הסטודנטים קיבלו ציון סופי נכשל לאחר מועד א'. באחד הקורסים (ביחידה בהר הצופים), שיעור הנכשלים הוא 75%. אין מניעה עקרונית לכך ששיעור הנכשלים בקורס מסוים יהיה גבוה, ולכן איננו מתקנים ציונים ("פקטור") אוטומטית. בה בעת, שיעור נכשלים גבוה מחייב לברר את הסיבות לתוצאה זו והוא סמן לתקלה. אפשר שלאחר בירור יימצא שלא נפל כל פגם בדרך הפעולה של המורה, אך גם אז, יש לאפיין את הסיבה לשיעור הכישלונות הגבוה ולטפל בגורם לכך. למשל, יתכן שהסיבה היא, כאמור, שרבים מבין הנכשלים לא השתתפו בשיעורים או לא הגישו עבודות, ובמקרה כזה יש להתמודד עם הבעיה בדרכים שהוזכרו לעיל; יתכן שהכישלון נובע מחוסר מוכנות של הסטודנטים להבנת החומר הנלמד בקורס, ובמקרה כזה יש להוסיף קורס הכנה (במידת הצורך, קורס הכנה בקיץ, כפי שעושות מספר יחידות), לשנות את תכנית הלימודים בקורסים קודמים, להוסיף תרגול פעיל ועבודות הגשה וכדומה. במקרים מתאימים יש לשקול גם העלאה של סף הקבלה לחוג.
אין לקבל בשוויון נפש מצב שבו נכשלים למעלה מ-15% מן הסטודנטים שלומדים בקורס. האחריות בעניין זה מוטלת על המורה ועל ראש/ת היחידה האקדמית, וגם אם לא ניתן לפתור זאת מיידית, לכל הפחות יש לנקוט צעדים, לעיתים בדרך של ניסוי, עד למציאת פתרון. לשם כך, על כל ראש/ת יחידה לקבל דיווח ממזכירות הסטודנטים, כבר אחרי מועד א', על כל קורס ששיעור הנכשלים בו (מבחינת הציון הסופי) הוא מעל 15%. יש לדון מיידית עם מורה הקורס בסיבות לכך – לברר אם היתה תקלה בבחינה, האם הבחינה כללה רק חומר שנלמד, האם היתה הוגנת, האם נפתרו בכיתה שאלות מבחינות קודמות והערכה של סיבות אפשריות נוספות לכישלון – ולקבוע יחד אילו צעדים יש לנקוט.
ג) בשנה שחלפה התחלנו ביוזמה למעבר של חישוב נקודות זכות לקורס בהתאם להיקף הלמידה. כידוע, בשיטה הנוכחית, מספר נקודות הזכות לכל קורס נקבע לפי מספר המפגשים עם המרצה בכיתה (1 נ"ז עבור כל שעת לימוד שבועית בסמסטר). זוהי שיטת מדידה פשוטה, אך היא אינה מבטאת הכרה בשונות שבין קורסים בכל הקשור להיקף הלמידה. שיטה זו נזנחה באירופה זה מכבר, ובמסגרת עקרונות בולוניה לחישוב נקודות זכות ECTS)), שאנו מבקשים ליישם גם אצלנו, חישוב נקודות הזכות נעשה לפי היקף הלמידה, ובכלל זה היקף חומר הקריאה, הרצאות מוקלטות, מטלות הגשה, בחני ביניים וכדומה. המהלך מבטא הכרה בכך שחלק ניכר מן הלמידה נעשה מחוץ למפגשים עם המרצה בכיתה.
בהתאם לכך, על כל מורה לציין בתיאור הקורס בשנתון, במסגרת עדכון הסילבוס, את עומס הלמידה, לצד חישוב הנ"ז בשיטה המסורתית. במדד נקודות הלמידה (נל"מ), כל נקודה משקפת לימוד ממוצע בשבוע של 90 דקות. ברירת המחדל היא שנקודות הלמידה בכל קורס הן פי 1.5 מנקודות הזכות, כך שקורס של 2 נ"ז יהיה בהיקף של 3 נל"מ. על המורה לקבוע את היקף המטלות בקורס בהתבסס על מספר ה-נל"מ של הקורס. לפיכך, למשל, אם מדובר בקורס בהיקף של 2 נ"ז, שבו מפגש שבועי של שתי שעות אקדמיות, הקביעה שבגין הקורס יוענקו 3 נל"מ משמעותה שעומס הלמידה הוא 4.5 שעות בשבוע (3x1.5), מתוכם 1.5 שעות מפגשים בכיתה (במשך 13 שבועות) ועוד 3 שעות למידה מחוץ לכיתה במהלך הסמסטר (במשך 13 שבועות) ו-4.5 שעות בשבוע בתקופת הבחינות (4 שבועות). שעות הלמידה שמחוץ לשיעור אמורות לכלול: קריאה, הכנת עבודות ותרגילים ולמידה לבחינה. מורה שסבור/ה שעומס הלמידה המיטבי אקדמית בקורס חורג, כלפי מעלה או מטה, מזה שנובע מהמרה לפי מכפלה של 1.5 בין נ"ז ל-נל"מ, רשאי/ת לפנות בעניין אל ועדת הוראה, בבקשה מנומקת לקבוע לקורס עומס למידה שונה. אישור להחיל מקדם המרה שונה מ-1.5 מחייב התאמה בקורסים אחרים. עומס ההוראה של המורה ממשיך להיות מחושב לפי שיטת הנ"ז המסורתית.
השיטה החדשה נועדה ליידע את הסטודנטים באשר לעומס הלמידה המצופה מהם במהלך הקורס. יישומה יאפשר לכל חוג לתכנן חלוקת עומס שווה בין שנות הלימוד ובין הסמסטרים השונים. השיטה החדשה תסייע לוודא שעומס הלמידה הוא סביר. במקרים שבהם עומס הלמידה הכולל בחוג גבוה מן הסביר, התוצאה עלולה להיות למידה בלתי מספקת, אי קריאת מקורות, הכנת תרגילים תוך הפרת יושר אקדמי והיבטים שליליים אחרים. התאמת עומס הלמידה לזה הסביר עשויה להגביר את איכות הלמידה. בטווח ארוך, יישום השיטה החדשה עשוי להביא לצמצום מספר הקורסים שנלמדים לתואר.
2. הישגים בתחום המחקר. חוקרות וחוקרי האוניברסיטה מצטיינים בפעילות המחקר והדבר מתבטא בשיפור בהישגינו במדדים שמודדים היבטים שונים של תרומת המחקר באוניברסיטה.
א) זכיות במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע. הקרן מקצה מדי שנה מענקי מחקר בהיקף כולל של כ-200 מיליון ש"ח (סיכום הנתונים המצרפיים כאן). הישגי חוקרות וחוקרי האוניברסיטה בתחום זה הם סמן לאיכות המחקר שנעשה אצלנו. תודה רבה לצוות המעולה של מדור ישראל ברשות למו"פ, בהובלתה של דניאלה פסקל, שעובד בעומס גדול, ולכל צוות הרשות למו"פ.
השנה זכו חוקרות וחוקרי האוניברסיטה בכ-23.3% מתוך הסכום הכולל של מענקי המחקר שעליהם הוחלט השנה על-ידי הקרן הלאומית למדע. זו ירידה לעומת התוצאה יוצאת הדופן בשנה שעברה, 26.6%, שמוסברת בעיקר בירידה של 13% במספר ההגשות שלנו. הסכום הכולל של הזכיות נותר דומה לזה של השנה שעברה. אלה הישגים יפים מאד.
בתחום מענקי מחקר אישיים, בטבלה 3 מובאת השוואה להישגים שלנו לאורך זמן:
ניכרת יציבות בשיעורי הזכייה (מלבד ירידה במדעי הרוח ועליה במדעי החברה). בקרן כולה, שיעור הבקשות שזוכות למענק הוא 31.2% (חברה – 26.3%, רוח – 37.3%, מדעי החיים ורפואה – 31%, מדעים מדויקים – 33.7%), כך ששיעור הזכיות שלנו גבוה מהממוצע (במיוחד במדעי החברה ובמדעים מדויקים).
ההישג שלנו במענקי מחקר אישיים יפה גם בהשוואה למוסדות האחרים. השנה אנו שניים, אחרי אוניברסיטת תל-אביב: שיעור הזכיות בשני המוסדות דומה, והפער נובע ממספר ההגשות הגדול השנה אצלם (333, לעומת 309 אצלנו). בטבלה 4 מספר הזכיות במענקים אישיים במוסדות המובילים:
בטבלה 5, הנתונים באחוזים מתוך סך כל המענקים האישיים (לפי סכומים), בהשוואה עתית בין המוסדות:
בנוסף למענקים האישיים הרגילים, הוקצו השנה לראשונה גם מענקי "מחקרים פורצי דרך" (מפ"צ), 11 מענקים בסכום של כ- 4 מיליון ש"ח כל-אחד. חוקרי האוניברסיטה זכו ב-3 מבין 11 המענקים (27%). ברכות חמות לזוכים: אלישבע באומגרטן, חגי ברגמן ואריאל כנפו-נעם. הנה סיכום הנתונים:
כמו כן, פורסמו נתוני הזכיות גם באשר למענקי ציוד ומענקים נוספים. במענקי ציוד אישי לסגל חדש זכינו ב-16 מענקים, מתוך 66 בסך-הכול (24%); ו-2 מענקי ציוד לחוקרים ב"אמצע הדרך", מתוך 11 (18%). הסך הכולל של הזכיות שלנו השנה עד כה הוא כ-46 מיליון ש"ח (ממתינים עדיין להחלטה בתחום רפואה מותאמת אישית), דומה מאד לשנה שעברה. באחוזים ירדנו מעט מן השיעור יוצא הדופן של השנה שעברה:
הישג מצוין גם לשותפינו בהדסה: בדומה לשנה שעברה, גם השנה זכו רופאים חוקרים בהדסה ב-4 מבין 7 המענקים שמיועדים לרופאים חוקרים (57%). תודה לסגן הנשיא למחקר ופיתוח, ראם סרי, שמסיים חמש שנות כהונה מוצלחות; ולמנהל היוצא של הרשות למו"פ, פבלו קיסלשטיין, שמשלים תקופת כהונה מוצלחת. איחולי הצלחה גם לסגן הנשיא הנכנס, אהרון פלמון.
ב) דירוגים בינלאומיים. הדירוגים השונים מספקים כל-אחד נקודת מבט שונה על מצב המחקר אצלנו.
(1) מדד שנחאי. מבין הדירוגים הבינלאומיים, מדד זה זוכה לבולטות תקשורתית. בעבר (מאז מדד זה החל להתפרסם, ב-2003) דורגנו בין המקומות ה- 55 ל-85; אך החל מ-2017 ירד הדירוג שלנו. אשתקד חזרנו למאה הראשונים והשנה עלינו למקום 77 (טבלה 8):
המדד הזה משקף היבטים מסוימים בלבד בהערכת האיכות האקדמית של המוסדות. תרומת הדירוג לאפיון מצב המחקר אצלנו היא לכן חלקית, אך לדירוג השפעה תדמיתית ניכרת. תודה לצוותי הרשות לבינלאומיות והיחידה לתכנון אסטרטגי על קידום הנושא.
(2) מדד Nature. במדד זה, שמתפרסם מטעם כתב העת Nature, נספר חלקם של חוקרי כל מוסד בפרסומים ב-82 כתבי עת מובילים במדעי הטבע (וכן, בנפרד, רק בשני כתבי העת המובילים). החישוב מייחס משקל אחיד לכל מחבר (לכל מאמר נקודה אחת, שמתחלקת בין כל המחברים, ללא התחשבות בתרומתם היחסית למחקר), דבר שגורם הטיה במדידה. בדירוג שמתייחס לכלל 82 כתבי העת במאגר, אנו מדורגים שניים, אחרי מכון ויצמן, גם כאן במגמת עלייה (הדירוגים שבטבלה 9 הם מתוך כלל המוסדות האקדמיים בעולם):
גם במדד הפרסומים בכתבי העת Science ו- Nature נמשכת מגמת השיפור, וכאן הדירוג מרשים במיוחד:
אגב, במדד Nature משתקפת החוזקה היחסית של האקדמיה הישראלית במדעי הטבע: בהתאמה למספר התושבים בכל מדינה, ישראל מדורגת שלישית בעולם, אחרי שוויץ וסינגפור, ולפני דנמרק, שוודיה, ארה"ב, גרמניה, בריטניה, הולנד, אוסטרליה, קנדה, אוסטריה, פינלנד, בלגיה, צרפת, נורווגיה, דרום קוריאה ויפן.
(3) מדד ליידן. מדד זה סופר, מבין כלל המאמרים שבהם השתתפו החוקרות והחוקרים במוסד (בהתעלם מחלקם היחסי במחקר וממספר המחברים; כאן כל השתתפות במאמר נספרת כמאמר שלם), את מספר המאמרים שמספר הציטוטים להם הוא בעשירון העליון מבין המאמרים בתחום הרלוונטי:
ג) הישגים לפי תקציב ות"ת בגין מחקר. לפי מודל התקצוב של ות"ת, כ- 3.2 מיליארד ש"ח מוקצים לאוניברסיטאות בהתאם להישגים היחסיים של חוקרי וחוקרות המוסדות בהיבטים כמותיים מסוימים: מספר הפרסומים (לאחר שקלול מקדם ההשפעה IF של כתבי העת שבהם פורסמו המאמרים) (34%), סכומי הזכייה במענקי מחקר תחרותיים (37%) ובמענקי מחקר אחרים (12%), ומספר תלמידי המחקר (17%). נתוני מודל המחקר של ות"ת עבור 2023 מבטאים את פעילות המחקר לפני כמה שנים (הפרסומים בשנים 2019 ו-2020; הזכייה במענקים ב-2020 ו-2021; ותלמידי המחקר ב-2021). הנתונים בטבלה 12 מבטאים את הנתח (באחוזים) של כל מוסד בתקצוב ות"ת בגין מחקר.
במודל המחקר של ות"ת אנחנו ממשיכים להוביל בארץ, וגדל הפער בינינו לבין אוניברסיטת תל-אביב (שדומה לנו מבחינת מספר חברי הסגל ותמהיל התחומים). המדדים השונים מצביעים – בתחומים הנמדדים בהם – על שיפור מתמשך בהיקף ובאיכות פעילות המחקר באוניברסיטה. זו תוצאה של עבודה מצוינת של כלל העוסקות והעוסקים במחקר באוניברסיטה, ישירות ובעקיפין, ובכלל זה החוקרות והחוקרים, עמיתי המחקר במעבדות, התלמידים לתארים מתקדמים והצוותים בגופי המטה השונים. הישגנו היחסיים השתפרו בכל התחומים שנכללים במודל המחקר של ות"ת, פרט לתחום של סכום הזכייה במענקי מחקר תחרותיים, שם טרם מיצינו את הפוטנציאל (בעיקר במענקי ERC). שימור המגמה של שיפור פעילות המחקר באוניברסיטה מותנה בהמשך ההשקעה בקידום תשתיות המחקר במדעים הניסויים ובהעמדת אמצעים למימוש פוטנציאל ההצלחה המדעית של חברות וחברי הסגל בכל התחומים. בשנת התקציב הקרובה, תשפ"ג, נשקיע למעלה מ-200 מיליון ש"ח ישירות מהתקציב השוטף במימון שכרם של עמיתי מחקר וטכנאים במעבדות, במלגות לתלמידי מחקר ובתשתיות פיזיות (בין היתר, כ-50 מיליון ש"ח למלגות לתלמידי מוסמך ודוקטור, כ-50 מיליון ש"ח בסבסוד תשתיות מחקר מרכזיות (הרשות למודלים ביולוגיים, המרכז לננוטכנולוגיה, המרכז לביולוגיה מבנית, הקמה והפעלה של מרכז החישובים האוניברסיטאי, חידוש צב"מ ביחידות שונות ועוד), כ-70 מיליון ש"ח להקמת מעבדות לנקלטים חדשים, סכום נוסף למימון העסקת עמיתי מחקר וטכנאים במעבדות ועוד), בנוסף למקורות חיצוניים שמיועדים לכך (תקציבי ות"ת, תרומות ייעודיות וקרנות). לפי המדיניות שמוביל נשיא האוניברסיטה, עם קבלת ההכנסות מפיתוח הנדל"ן, שצפויה להתחיל בעוד כשנתיים, תתאפשר הגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתיות מחקר.
3. נושאים נוספים. א) בהמשך לדיווח בעדכון הקודם ששלחתי באשר לנושאי משרה חדשים באוניברסיטה: בבית-הספר רוטברג לתלמידי חו"ל, נעם שובל סיים תקופת כהונה מוצלחת בהובלת בית-הספר. אורון שגריר, סגן הנשיא לבינלאומיות, יכהן מעתה גם כראש בית-הספר, ולצדו תכהן יעל לוין, בתפקיד המנהלת האקדמית. כאמור, סגן הנשיא למו"פ, ראם סרי, מסיים תקופת כהונה מוצלחת, ובתחילת אוקטובר יחל לכהן בתפקיד אהרון פלמון, שמסיים את כהונתו המוצלחת בתפקיד ראש הרשות לתלמידי מחקר במדעים הניסויים. ראש הרשות הנכנס ייבחר בימים הקרובים.
ב) באחרונה נכנסה לתוקף הוראת ההנהלה על לשון שוויונית בפרסומי האוניברסיטה. עיקריה: "כל פרסומי האוניברסיטה ינוסחו ויכתבו בלשון שוויונית מבחינה מגדרית, ככל הניתן". ניתן ליישם לשון שוויונית בדרכים שונות, לרבות על-ידי שימוש בלשון רבים, במילים הנכתבות באופן זהה בזכר ונקבה או בעזרת שם הפועל, שימוש בניסוח מכליל (חזרה על המילה בלשון זכר ובלשון נקבה), שימוש בסימנים מפרידים לסימון בכתיבה של פנייה לשני המינים או שימוש בגופן רב-מגדרי.
ג) באחרונה אישר הסינט תיקונים מקיפים לתקנון המינויים וההעלאות. התקנון החדש בתוקף מ-1.9.22 ויתפרסם באתר המינהל האקדמי. בשלב זה התיקונים עוסקים רק במסלול האקדמי הרגיל. אלה השינויים העיקריים: אפשרות למינוי במקרים חריגים במשרה חלקית גם במסלול הרגיל; הסדר מיוחד להליך למתן קביעות עם תחילת המינוי באוניברסיטה (למי שעוברים אלינו ממוסד אחר); הבהרה שבהליכי קביעות וקידום יילקחו בחשבון הישגי חברי הסגל בתחומי המחקר, ההוראה והתרומה לקהילה; קביעה שבדירוג המועמדים על-ידי ועדת הסינון יש להתחשב גם בצורך להבטיח ייצוג הולם למועמדים/ות ממגדר ומקבוצות בחברה שהיקף הייצוג שלהן ביחידה נמוך מן הסביר; עודכנו הכללים לגבי הגבלות על כהונה בגופים השונים, לעניין ניגוד עניינים (בין היתר, הגבלת השתתפות המדריך/כה בדוקטורט בדיון במועמד/ת בוועדת הסינון והמינויים); נקבעה חובה לעדכן את המועמד/ת בהתקדמות ההליכים ובפרטי ההחלטות של הוועדות השונות, לשם מתן משוב מפורט על הערכת הפעילות האקדמית של המועמד/ת; עוגנה החובה לכלול ברשימת הפרסומים את פרטי כל הפרסומים של המועמד/ת שהתקבלו לפרסום עד למועד כינוס ועדת המינויים האוניברסיטאית (יועבר קו מפריד בין הפרסומים שעמדו בפני הנשאלים החיצוניים לבין פרסומים שנוספו לאחר מכן וחברי הוועדה יחליטו אם הפרסומים הנוספים ייכללו כפרסומים חדשים בהליך הבא, אם לא נדרשו לצורך ההחלטה, אם לאו). בשלב זה הוחלט שלא לעבור למתכונת של שלוש דרגות בלבד, שבה דרגת הקליטה היא מרצה או מרצה בכיר/ה, ועם קבלת הקביעות מוענקת בהכרח דרגת פרופסור-חבר. הנושא ישוב וייבחן בעתיד הקרוב. עם זאת, בתקנון החדש הובהרה האפשרות לקדם חברי סגל שנקלטו בדרגת מרצה לדרגת מרצה בכיר במסגרת הערכת הביניים, בתום תקופת הניסיון הראשונה. תודה רבה לסגנית הרקטור, לילך שגיב, שהובילה את עבודת הוועדה, ולכלל חברי הוועדה, על עבודתם המצוינת.
ד) הוועדה לקביעת האסטרטגיה של האוניברסיטה משלימה בימים אלה את טיוטת ההמלצות שלה. תודה לקרוב ל-100 חברות וחברי הסגל שהתנדבו לקרוא את טיוטת ההמלצות ולהשתתף בדיון ביקורתי ביחס להן. עם השלמת הגרסה המתוקנת, היא תופץ להערות של כלל קהילת האוניברסיטה.
ה) יחידת המגוון באוניברסיטה מפעילה תכנית שנועדה לסייע בפיתוח פדגוגיה ייחודית לכיתות מגוונות. המטרה היא מיצוי הפוטנציאל האקדמי מהמפגש בין הקבוצות השונות באוניברסיטה, וחתירה ליצירת מרחב שבו מערכות יחסים מיטיבות בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות. ההרשמה לפעילות כאן.
ו) אנו פועלים לקדם את תחום חקר המזון באוניברסיטה, לרבות פיתוח תחליפים לחלבונים מן החי. כנס ייסוד של יוזמת האוניברסיטה העברית בתחום זה יהיה ביום רביעי, 19 באוקטובר 2022, בקמפוס הפקולטה לחקלאות שלנו, ברחובות. פרטים נוספים יימסרו בהמשך.
ז) בזכות הערה שקיבלתי למכתב העדכון הקודם, אני מבקש להודות לגימלאיות ולגימלאים, שממשיכים ללמד בהתנדבות באוניברסיטה ולתרום למגוון היבטים של הפעילות האקדמית שלנו.
ח) נגנים מתקדמים בכלי מיתר וכלי נשיפה מוזמנים להצטרף לתזמורת האוניברסיטה העברית. החזרות מתקיימות בימי שלישי בשעות 19:00-22:00 בבית ברטר בקמפוס ספרא. לתיאום בחינת כניסה יש ליצור קשר עם המנצחת, אניטה קמיאן, kamien@netvision.net.il.
לבסוף, עניין אישי: זהו מכתב העדכון השוטף האחרון שלי בתפקידי כרקטור האוניברסיטה (עובדה שמסבירה חלקית את אורכו החריג של המכתב; קשה להיפרד...). יחס נאות לחברי הסגל ולסטודנטים מצד כלל הגורמים באוניברסיטה היה ועודנו יעד מרכזי של כולנו, ואני מקווה שהצלחנו להשתפר בעניין זה, אף שדרך ארוכה עוד לפנינו. אני מתנצל בפני אלה מכם/ן שלא הצלחתי למלא את בקשותיהם/ן המוצדקות ובפני מי שנפגעו מדברי וממעשי. תודה רבה על שיתוף הפעולה המצוין, על הרוח הטובה ועל הנדיבות שלכן ושלכם. נהניתי מאד מן העבודה התובענית בתפקיד הרקטור, בזכות חברי וחברות הסגל המינהלי והאקדמי המעולים שהם האוניברסיטה העברית, ולא פחות מכך, בזכות ציבור הסטודנטים המצוין שלנו. אני מאחל הצלחה לרקטור הנכנס, תמיר שפר. קיץ נעים.
בברכה, ברק