הסיפור של האוניברסיטה העברית מתפרש על פני כמעט מאה שנות מחקר, הוראה והגות. הוא מתקיים סביב שלושה מעגלים עיקריים שדרכם אפשר, לדעתי, להבין את הרוח המיוחדת של האוניברסיטה שלנו.

המעגל הראשון, המדעי, משקף את התשוקה ואת הייעוד שלנו ליצור מדע פורץ-דרך. המדע והמחקר הוא הגורם המניע את האוניברסיטה לא רק מההיבט המחקרי אלא גם כמרכיב יסוד בהוראה ובהכשרה של הסטודנטים שיובילו בעתיד את החברה הישראלית לאתגרים של המחר.

המעגל השני מתייחס לרקמה האנושית המיוחדת שאותה תמצאו בקמפוסים שלנו. זה המעגל שלנו – של מי שאנחנו: קהילה מרתקת ואיכותית של סגל אקדמי, סגל מנהלי וסטודנטיות וסטודנטים. אנחנו מגיעים ממקומות שונים, יש לנו אמונות שונות, תפיסות עולם מגוונות אך כולנו שותפים ביצירת הרוח המיוחדת של האוניברסיטה שלנו – זו הרוח החיה של "האוניברסיטה העברית", רוח של למידה, השכלה, חשיבה יצירתית, ביקורתיות וגם אחריות חברתית. זו קהילה שהערך המוסף המרכזי שלה הוא בפיתוח היכולת לשאול את השאלות הנכונות והחשובות ולנסות לתת להן מענה. קהילה שמחפשת איך לחשוב מבלי לקבוע מה לחשוב; קהילה שמעודדת את חבריה לא לקבל שום דבר כמובן מאליו.

המעגל השלישי קשור למקום שלנו בחברה שבה אנחנו חיים. לאוניברסיטה העברית, מיום הקמתה, הייתה השפעה עצומה על החברה הישראלית ואף מעבר לכך. בכל יום מישהו מהבוגרות והבוגרים שלנו, משהו מהרעיונות שצמחו אצלנו ומהמחקרים שנעשו כאן משפיע על החברה שבה אנחנו חיים. ההשפעה היא כה גדולה ועמוקה, עד שקשה לדמיין את החברה הישראלית ללא האוניברסיטה העברית ובוגריה. 

בתוך שלושת המעגלים הללו – כל אחד בנפרד וכולם יחד, מתקיים הסיפור שלנו. סיפור של אוניברסיטה שהגיעה להישגים מדהימים, ובה בעת אף פעם לא קופאת על השמרים. כי תמיד יש לנו לאן להתקדם, תמיד יש מה לשפר. כדי שהסיפור שלנו יהיה שלם אנחנו רוצים שיהיה בו העושר החברתי והתרבותי המאפיין את החברה הישראלית, ובכלל זה הצעירות והצעירים המצטיינים מהפריפריה, הראשונים במשפחתם אשר ילמדו לתואר אקדמי, שישברו את "תקרת הזכוכית" וישתלבו במקומות התחרותיים ביותר בחברה, בין אם במגזר הפרטי או הציבורי.

ההצלחה שלנו כאוניברסיטה—ולא פחות מכך ההצלחה של המדינה—לשמור ולחזק את הסיפור שלנו על שלושת מעגלי ההתרחשות שלו – המחקר, הקהילה והחברה, מבוססת תמיד על הזכות לחשוב באופן חופשי. זוהי זכות יסוד שכל אדם ראוי לה, ללא הבדל מין, דת, גזע, מצב כלכלי, לאום או נטייה פוליטית. זהו האקלים הנכון לחשיבה המדעית והתנאי לשגשוג המין האנושי. ולכן אנחנו חייבים לשמור באופן מלא על האקלים הדמוקרטי, החופשי והפתוח שיאפשר לכולנו, מורות ומורים, חוקרות וחוקרים, סטודנטיות וסטודנטים, לחשוב, לאתגר, להטיל ספק, לחדש ולפתח.