English Version

31 במאי 2021

שלום,

אני שמח למסור עדכון שוטף במגוון נושאים.

מאפיין משותף של כמה מן העדכונים שלהלן הוא הדיאלקטיקה של חזרה לשגרה לאחר משבר, בעיקר בתחום ההוראה מרחוק ויחסי ערבים ויהודים. בצד החשיבות המרפאת שיש לחזרה לשגרה, האתגרים שהוצבו בפנינו לימדו אותנו שדרך הפעולה הרגילה שלנו יכולה להיות טובה יותר, ולכן אנו בעיצומו של מהלך רחב היקף, בשני התחומים שהוזכרו, בתקווה שמעז יצא מתוק.

1. תלמידים לתואר ראשון. השנה לומדים באוניברסיטה שלנו כ- 13,200 סטודנטים לתואר ראשון, המספר הגבוה ביותר בהיסטוריה של האוניברסיטה (השיא הקודם היה 13,100 סטודנטים, ב-1998, ומספר הסטודנטים פחת והלך במשך השנים מאז, וחזר לצמוח רק ב-2018). הביקוש הגבוה באופן חריג ללמוד אצלנו ממשיך גם השנה, דבר שחייב אותנו להעלות מעט את סיפי הקבלה. בשנת הלימודים תשפ"ב צפויים ללמוד באוניברסיטה כ-14,000 סטודנטים לתואר ראשון. זהו גם מספר הסטודנטים המתוכנן במצב יציב, בשל המגבלה שנובעת ממדיניות הקצאת המכסות על-ידי ות"ת (המכסה שנקבעה לאוניברסיטה העברית, לתלמידים לתואר ראשון ושני יחד, היא כ- 19,200, והיא צפויה לגדול לכ-20,000 בלבד בשנה הבאה, בעוד המכסה של אוניברסיטת תל-אביב, שמספר חברי הסגל בה דומה לזה אצלנו, היא כבר כעת כ-24,000).

2. הוראה. התזה בדבר הוראה בשיטה המסורתית בכיתות בתקופה שלפני הקורונה, שהתבססה בעיקר על הרצאות, הוחלפה באנטיתזה של הוראה מרחוק, תוך שימוש נרחב בהרצאות מוקלטות עם מפגשים בזום ובהערכה מעצבת (עבודות ותרגילים), במקום בחינה סופית או בנוסף לה. החזרה לשגרה מסמנת סינתזה, שעיקרה עידוד חברי הסגל לשלב שיטות הוראה חדשניות, לרבות רכיבים דיגיטליים, עם מפגשים בכיתות.

תודה לחברי הסגל שמסרו הערות חשובות לטיוטת מסמך הקווים המנחים להוראה באוניברסיטה. הנוסח המתוקן מובא בנספח. בבקשה עיינו בו ושקלו לפעול בהתאם לאמור שם במסגרת הכנת הקורסים שתלמדו בשנת הלימודים הקרובה. בתמצית, לפי ההסדר שגובש, ההוראה תתקיים במגוון שיטות, שמחולקות לארבעה סוגים עיקריים; החלוקה אינה נוקשה ואפשרי שילוב מאפיינים שונים באותו קורס:

א) הוראה שנעשית בעיקרה בכיתה (לרבות הוראה מקבילה) ("קורס כיתה")

ב) הוראה שמשלבת צפייה בהרצאות מוקלטות עם מפגשים בכיתה ("קורס משולב")

ג) הוראה שמבוססת על קורס מקוון א-סינכרוני ("קורס מקוון")

ד) הוראה מרחוק סינכרונית (באמצעות זום) ("קורס מרחוק")

ההוראה באוניברסיטה העברית תכלול בעיקר קורסים משני הסוגים הראשונים (קורס כיתה וקורס משולב) וקיום הוראה במתכונת זו מסור במידה רבה לשיקול הדעת של המורים. המטרה היא לקדם חדשנות בהוראה, שכוללת למידה עצמית והקניית מיומנויות חשובות לסטודנטים, תוך שימוש ברכיבים דיגיטליים. בצד זאת, הוראה בהתאם לשני הסוגים האחרונים (קורס מקוון וקורס סינכרוני מרחוק) כפופה לאסדרה שמפורטת במסמך, ובחירה ללמד כך טעונה אישור ועדת ההוראה.

תודה לצוות המעולה של היחידה להוראה ולמידה (יה"ל), על הסיוע הרב בגיבוש הקווים המנחים ובעיקר על הנכונות להמשיך לסייע למורות/ים לבחון שיטות הוראה טובות יותר. מומלץ מאד להשתתף בסדנת הוראה ב-יה"ל בחודשים הקרובים. אגב, בעקבות החלטת הממשלה בדבר ביטול המגבלות שהוטלו בגין מגפת הקורונה, החל ב- 1.6.21 אין עוד המגבלות על נוכחות בכיתות בקמפוס.

הערה ביקורתית בעניין חשיבות ההוראה: רוב גדול מקרב חברי הסגל שלנו מכיר בכך שהוראה היא משימה שחשיבותה אינה נופלת מחשיבות המחקר. אך יש מיעוט (קטן) שסובר שהוראה היא רע הכרחי (ומכאן ביטויים כמו "נטל הוראה"), שמוטב להשתמט ממנה; יש פקולטות (במדעים הניסויים) שבהן הנוהג הוא שחברי סגל לפני קביעות כמעט ואינם מלמדים או מלמדים בהיקף מצומצם. לעניות דעתי, עמדות אלה שגויות ומנוגדות למטרותיה של האוניברסיטה העברית. הוראת תלמידים בתכניות לתואר ראשון היא תרומה קריטית שלנו לקידום המדע ולחינוך דור העתיד של מנהיגות ומנהיגי החברה שלנו. ההוראה היא הזדמנות לבחון מחדש את תפיסות היסוד שלנו כחוקרים, ורבים מחברי הסגל בוודאי התנסו בכך ששאלות שהעלו סטודנטים, כמו גם הצורך להסביר בצורה בהירה נושא מסוים, הניבו תובנות חשובות ופריצות דרך מדעיות. מי שאינו מלמד בהיקף מלא מחמיץ הזדמנות פז להכיר את דור העתיד שלנו, את הסטודנטים הטובים ביותר בישראל, שרבים מהם מצליחים מאד גם במישור הבינלאומי. מי שאינה מלמדת עלולה להחמיץ הזדמנות להנחות סטודנטיות לתארים מתקדמים שיגיעו למעבדה שלה בזכות ההיכרות שנוצרה בשיעורים בלימודים לתואר ראשון. הפעלת תכנית המלגות החדשה נועדה, בין היתר, לספק תמריץ נוסף למלא את המשימה של הוראה, בבחינת מתוך שלא לשמה אולי תבוא לשמה.

3. לימודים מתקדמים. התלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה כוללים שתי קבוצות עיקריות: האחת, תלמידים לתואר שני שלומדים בתכניות ללא תזה (כ- 2,700 סטודנטים) ובתכניות להכשרה מקצועית קלינית (כ-900 סטודנטים). החשיבות של ההכשרה האקדמית של קבוצה זו דומה בעיקרה לזו של הוראה לתואר ראשון שנדונה לעיל. הקבוצה השנייה היא של תלמידים לתואר שני מחקרי (כ- 3,000 סטודנטים) ותלמידים לתואר שלישי (כ- 2,400 תלמידי מחקר), שלימודיהם כוללים עריכת מחקר אקדמי משמעותי. הקבוצה האחרונה היא חלק חשוב מפעילות המחקר שלנו, ורבים מן הנמנים עימה נוטלים חלק פעיל גם בהוראה. בהקשר זה יש לנו שני יעדים מרכזיים, שנועדו לשפר את איכות ההכשרה האקדמית ואת איכות המחקר באוניברסיטה: האחד, הגדלת מספר התלמידים לתארים מתקדמים שעוסקים במחקר, בעיקר במדעים הניסויים; והשני, קיצור פרק הזמן להשלמת הלימודים של תלמידים אלה.

במישור הראשון, דרך מרכזית להגדלת הביקוש של סטודנטים מצטיינים ללמוד אצלנו לתארים מתקדמים היא הוראה מעולה בתואר ראשון, וחשיפת פעילות המחקר לסטודנטים אלה. בהקשר זה, יחידות אחדות מציעות קורסים ייעודיים (עם קרדיט אקדמי) לסטודנטים לתואר בוגר, שכוללים פעילות במעבדת המחקר; אחרות מציעות מלגות קיץ לתלמידים אלה, לעידוד הכשרה במעבדת מחקר. לכך נוספות גם תכניות שמזמינות תלמידים לתואר ראשון ללמוד קורסים מתכנית המוסמך, שמאוחסנים עד לקבלה ללימודים המתקדמים. יש חשיבות רבה להגברת פעילות מסוג זה.

היבט נוסף הוא הצעת מלגות לתלמידים לתארים מתקדמים. האוניברסיטה שלנו מתחרה במוסדות אחרים, בישראל ובחו"ל, בעיקר במדעים הניסויים, ובצד היתרונות המדעיים בביצוע המחקר אצלנו, עלינו לוודא שאנו מציעים תנאים כספיים הולמים. במסגרת זו יוחלו מעתה שלושה צעדים במסגרת תכנית מלגות חדשה במדעים הניסויים: 1. פטור מלא משכר לימוד בלימודי מוסמך במדעים הניסויים לכל מי שמקדישים את כל זמנם ללימודים ולמחקר (על חשבון תקציב האוניברסיטה); 2. יצירת תכנית מלגות לסטודנטים מצטיינים, שבה מוענקת מלגת מחייה נדיבה למשך שנתיים לסטודנטים מצטיינים לתואר מוסמך מחקרי במדעים הניסויים (בשנה הראשונה במימון תקציב האוניברסיטה ובשנה השנייה במימון תקציבי המחקר של המנחה). בשלב ראשון מוצעת המלגה ל-145 סטודנטים חדשים בכל שנה, ובשנים הקרובות יגדל מספר המילגאים בהדרגה, עד ליעד של כ-450 מילגאים בכל מחזור. 3. השתתפות במימון מלגות לתלמידי דוקטורט במדעים הניסויים. מזה שנים רבות, מוענקות בכל שנה במימון מרכזי כ-120 מלגות דוקטורט לסטודנטים מצטיינים במדעים העיוניים. החל מן השנה הבאה, יוענקו מלגות במימון מרכזי גם במדעים הניסויים. המלגות (בגובה 80,000 ש"ח לשנה למנחה, שיכולות להיות מוענקות לתלמיד מחקר אחד או שניים), יוענקו לחברי הסגל במדעים הניסויים שיעמדו באמות-מידה של פעילות מדעית מינימאלית (זכיה במענק מחקר תחרותי, פרסום מאמרים, הדרכת תלמידים לתארים מתקדמים והוראה). לכך נוספות גם מלגות ייעודיות למי שמנחה תלמיד/ת דוקטורט מחו"ל. זהו מהלך שכרוך בהשקעה כספית ניכרת, והוא נעשה מתוך הכרה בחשיבות הרבה של קידום המחקר באוניברסיטה, בין היתר באמצעות הגדלת האטרקטיביות של לימודים לתארים מתקדמים אצלנו.

במישור השני, של קיצור משך הלימודים, היחידות השונות עוסקות בימים אלה בארגון מחדש של לימודי המוסמך באוניברסיטה, בעיקר בכל הקשור למעקב אחר ההתקדמות בלימודים והגבלת משך הזמן להשלמת עבודת המחקר. נערכת גם בחינה מחדש של תכניות המסלול הישיר לדוקטורט, שמתברר שבמקרים רבים גורמות דווקא להארכת משך לימודי המוסמך.

הרשות לתלמידי מחקר פועלת לאכיפה קפדנית יותר של ההגבלות על משך הדוקטורט, לצד פעולות לקיצור תקופת השיפוט. בזכות מהלכים שננקטו באופן נרחב ברשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, ושיתוף פעולה מצוין של המנחים, גדל במידה ניכרת מספר המסיימים (למרות אתגרי הקורונה), כפי שניתן ללמוד מן הנתונים שבטבלה 1.

טבלה 1. מסיימי דוקטורט במדעים העיוניים	תשע"ח	תשע"ט	תש"ף	תשפ"א
מדעי הרוח	44	63	66	88
מדעי החברה	47	46	62	62
משפטים	10	10	13	15
עבודה סוציאלית	9	8	10	15
חינוך	6	6	10	14
מנהל עסקים	6	7	3	5
סך-הכול	122	140	164	189

גם ברשות לתלמידי מחקר במדעים הניסויים ננקטים צעדים לקיצור משך הדוקטורט, וגם כאן צפוי בקרוב גידול במספר המסיימים (טבלה 2, הנתונים לגבי תשפ"א אינם סופיים):

טבלה 2. מסיימי דוקטורט במדעים הניסויים	תשע"ח	תשע"ט	תש"ף	תשפ"א (לא סופי)
מדעי הטבע	75	72	79	74
מדעי המחשב	19	13	7	10
אלס"ק	7	7	8	10
רפואה	43	41	46	42
רוקחות	10	13	21	8
רפואת שיניים	2	4	8	6
חקלאות	30	40	30	34
וטרינריה	4	4	4	4
סך-הכול	190	194	203	188

טקס הענקת תעודות דוקטור יהיה ב(אמפי)תיאטרון בהר הצופים, ביום חמישי, 8 ביולי 2021, בשעה 17:00. כל חברי קהילת האוניברסיטה מוזמנים להשתתף באירוע. היחידות האקדמיות יקיימו בסמוך לפני הטקס אירוע משלהן, שבו תינתן הזדמנות לדוקטורנטים החדשים ולמנחים לומר דברי ברכה.

4. תרומת המחקר. ההשלכות השליליות של מגפת הקורונה על פעילות המחקר צפויות להתברר בקרוב. בינתיים, הנתונים הקיימים מעידים על-כך שפעילות המחקר באוניברסיטה ממשיכה להיות במגמת צמיחה. ביטוי עקיף להצלחה במחקר ניתן בהישגים של החוקרות והחוקרים בזכייה בקרנות מחקר תחרותיות ובפרסומים אקדמיים בכתבי עת מובילים.

מבין הדירוגים הבינלאומיים השונים, המדד של כתב העת Nature מספק אמדן טוב יחסית להיקף פעילות המחקר. המדד מבוסס על ספירה של מאמרים בכתבי עת שעורכי המדד מגדירים מובילים, לפי החלטת ועדות מומחים. למדד מספר מגבלות: (1) כל מאמר מקבל ניקוד זהה, ללא התחשבות ב- IF של כתב העת (אבל הבחירה בכתבי עת מבטיחה סינון סביר); (2) כל כותב/ת מקבל/ת משקל זהה, ללא קשר למיקומו ברשימת המחברים (על כל מאמר ניתנת נקודה, שמחולקת באופן שווה בין כל הכותבים); (3) הדירוג העולמי לא מנורמל לפי מספר החוקרים במוסד; (4) המדד כולל מחקרים רק במדעי הטבע (מדעי החיים וביו-רפואה, פיזיקה, כימיה ומדעי כדור הארץ). טבלה 3 מסכמת את ההישגים שלנו ושל שאר המוסדות המובילים בישראל במדד זה, וטבלה 4 כוללת סיכום של המאמרים שפורסמו רק בשני כתבי העת המובילים, Nature ו- Science. הדירוגים שבטבלאות הם מתוך מוסדות אקדמיים בעולם (אם מכלילים את כל מוסדות המחקר (כולל תעשיה), הדירוג שלנו נמוך בכ-10 מקומות). 

טבלה 3: סה"כ פרסומים	2016			2017				2018				2019		2020
	מאמרים	דירוג		מאמרים		דירוג		מאמרים	דירוג		מנורמל	מאמרים	דירוג	מאמרים		דירוג
ויצמן	181	46		175.4		50		173.2	56		2	159.9	62	173.5		62
העברית	121.2	85		116.8		93		110.8	98		52	117.6	98	126.6		100
תל-אביב	75.7	165		90.7		125		85	149		-	108.2	104	90.8		145
טכניון	104.5	102		85.9		140		106.9	106		20	98.9	128	121.4		107

מן הנתונים עולה שבפרסומים בכלל כתבי העת שבמדד הזה נמשכת מגמת הגידול אצלנו, עם נתון שיא ב-2020 בהשוואה לחמש השנים האחרונות. אולם, המוסדות האחרים בעולם השתפרו גם הם, ולכן בדירוג העולמי נשארנו ללא שינוי. אצל עמיתינו, תפוקת הפרסומים במכון ויצמן יציבה וגבוהה, בעוד שבשני המוסדות האחרים ניכרת תנודתיות רבה. הנתון שמנורמל לפי מספר חברי הסגל (זמין לעת עתה רק עבור 2018) מלמד שכל ארבעת המוסדות כנראה ב-100 הראשונים בעולם בתחומי מדעי הטבע, כך שההסבר העיקרי לדירוג הנמוך יחסית הוא מספר החוקרים.

טבלה 4: מאמרים רק ב- S&N	2017		2018		2019		2020
	מאמרים	דירוג	מאמרים	דירוג	מאמרים	דירוג	מאמרים	דירוג
ויצמן	12.05	18	9.8	28	8.34	30	9.4	30
העברית	3.3	65	-	-	1.0	239	3.16	90
תל-אביב	-	-	-	-	1.8	128	1.91	139
טכניון	3.3	63	4.6	55	1.96	121	2.68	100

במדד של פרסומים רק ב- S&N (שני הראשיים בלבד), היתה לנו שנה טובה (אחרי נסיגה גדולה בשנתיים הקודמות). מכון ויצמן בליגה אחרת.

5. יחסי ערבים-יהודים. זהו היבט נוסף שבו החזרה לשגרה היא מורכבת. השבועות האחרונים, שכללו פרעות, שהתקרבו קרבה מסוכנת למלחמת אזרחים, וירי הרקטות מעזה והלחימה שבעקבותיו, פגעו במרקם החיים באוניברסיטה שלנו. לשמחתנו, בתוך הקמפוסים לא אירעו מעשי אלימות; אך מחוץ לקמפוס בהר הצופים התרחשו כמה אירועים אלימים, לצד אירועי אלימות נרחבים במקומות שונים בירושלים. האירועים יצרו תחושה קשה בקרב רבים, יהודים וערבים כאחד. רבים חשו, וחלקם עדיין חשים, פחד שיותקפו על רקע לאומני. לכך נוספו התבטאויות פוגעניות של סטודנטים ברשתות חברתיות, ובכלל זה בקבוצות וואטסאפ כיתתיות ובהצגת תמונות מתריסות במהלך שיעורים בזום. התוצאה של שילוב המעשים הללו היא פגיעה מדאיגה במרקם החיים המשותפים באוניברסיטה. סטודנטים רבים, יהודים וערבים כאחד, הביעו בפנינו את חששם להגיע לקמפוס.

האוניברסיטה העברית התברכה בציבור סטודנטים מגוון. במאמצים רבים הצלחנו להגדיל את שיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטה, מכ- 12% מקרב התלמידים לתואר ראשון ב- 2017 לכ- 16% השנה, ולכ-14% מכלל ציבור הסטודנטים. האוניברסיטה יזמה פעולות רבות למפגשים משמעותיים בין סטודנטים יהודים לערבים ונקטה גם בפעולות חינוכיות בכיוון זה. למרבה הצער, בעת מבחן, הצעדים הללו התבררו להיות בלתי מספיקים. לאור זאת, לצד הניסיון לחזור לשגרה בפעילות המחקר וההוראה באוניברסיטה, אנחנו נוקטים שורה של צעדים שנועדו לסייע בטווח המיידי ובטווח הארוך יותר. בין היתר, תוגבר מערך ההיסעים שמציעה האוניברסיטה, תוגברו פעולות האבטחה, בסביבות הקמפוסים והמעונות, והורחב מערך הייעוץ הפסיכולוגי. בצד זאת, התקיימו מפגשים של חברי סגל וכן מפגשים חוגיים עם סטודנטים, לדיון שנועד לאפשר שיתוף בתחושות ולבחינה של התגובה הרצויה לביטויים פוגעניים. המטרה היא לנסות לכונן מידה רבה יותר של סולידריות והיכרות הדדית בין יהודים לערבים. הצוות שמינה הנשיא לעניין זה (מונא חורי-כסאברי, סגנית הנשיא למגוון ולאסטרטגיה; לילך שגיב, סגנית הרקטור; גיא הרפז, דיקן הסטודנטים; ומיכל ברק, ראשת היחידה למגוון בלשכת הרקטור) פועל לגיבוש בדחיפות מגוון תכניות, בנוסף לאלה הקיימות. אני מבקש מראשי היחידות האקדמיות וגם מחברי הסגל להציע הצעות וליזום מפגשים של סטודנטים לדיון במצב, במסגרת השיעורים ומחוצה להם.

אין לנו אשליות שנוכל לפתור את כל הקשיים. האוניברסיטה אינה מנותקת מהסער שסביבנו, ולא הכול תומכים בגישה סובלנית ובפתרון מחלוקות בדרכי שלום. מוטלת עלינו החובה להכיר במציאות הקשה שבה נדרשים לפעול רבים מחברינו, סטודנטים וחברי סגל; אין יסוד לסברה שרק ערבים או רק יהודים מצויים במצוקה ואין צורך לעסוק במדידות ובהשוואות, מצוקתו של מי חמורה יותר או מוצדקת יותר. עלינו להציע תמיכה וסולידריות, ובעיקר להגביר את ההיכרות בין חברי הקהילות השונות, לכבד את תחושות הפחד ולהכיר בכך שייתכנו גם רגשות של כעס, שנגזר עלינו לחיות עימם (ברוח דבריו של י"ח ברנר, "קודם כל – הבנת אמיתות-המצב [...] בלי סנטימנטאליות ואידיאליות").

לסיכום, מצבנו הכללי הוא טוב מאד; כך מבחינת פעילות המחקר שלנו, איכות ההוראה, הביקוש ללמוד אצלנו ומצבה הכספי של האוניברסיטה. לצד מגמת הצמיחה שמאפיינת את האוניברסיטה בשנים האחרונות, מצבנו יחסית למוסדות רלוונטיים אחרים משתפר בקצב מתון בלבד ועלינו להמשיך לפעול באינטנסיביות גבוהה. תודה לחברות ולחברים על הנחישות והיוזמה. הערות והצעות יתקבלו בשמחה.

 בברכה,

ברק מדינה, רקטור