שלום חברים,
אני מבקש לשתף אתכם בסוגיות הקשורות לאיכות ההוראה באוניברסיטה ולצעדים לצמצום נשירה.
תחילה, ברכות חמות לימימה בן-מנחם, מהחוג לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח, על הכתרתה ככלת פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה. ימימה היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפילוסופיה של המדע, ובכלל זה פרשנות של תורת הקוונטים, ובתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. הזכייה בפרס היא הוקרה יפה לתרומה המדעית המצוינת של ימימה ולאישיותה המעולה.
ענייני הוראה: מידת שביעות הרצון מהוראה, שהיתה במגמת עליה בשנים תשע"ח (2018) ועד סמסטר א' תשפ"א (2021), נותרה יציבה בשני הסמסטרים האחרונים. ההתייצבות היא ברמה סבירה – כ-7.95 בשביעות הרצון מהקורסים וכ-8.35 בשביעות הרצון מהמורים – אך לא גבוהה מספיק (הסטודנטים מדווחים על מידת שביעות הרצון בסולם שבין 1 ל-9; הציון מחושב לאחר התאמה לפי מספר הסטודנטים הרשומים לקורס, כך שהטווח בפועל בקורסים שבהם מעל 75 סטודנטים הוא בין 1 ל-9.8; שיעור המענה למשאל הוא כ-40 עד 45 אחוזים). הנה סיכום הנתונים בשנים האחרונות:
שביעות הרצון של הסטודנטים מהוראה היא ככלל גבוהה, ויש לייחס זאת לרצינות הרבה שמייחסים להוראה חברות וחברי הסגל באוניברסיטה העברית. השינוי העיקרי שחל בשנים האחרונות באוניברסיטה בתחום ההוראה הוא החיזוק הנרחב של "למידה פעילה". זו כוללת הגברה ניכרת של היקף המשימות הלימודיות האקטיביות שהסטודנטים מבצעים במהלך הסמסטר, לרוב הכנת עבודות בקבוצות, ובהתאם לכך הקטנה של משקל בחינת הסיום בציון הסופי (וביטול הבחינה הסופית בקורסים רבים). אני חושב שזהו מהלך מצוין, קריטי לשיפור איכות ההוראה, ועל כל המורים שטרם יישמו זאת לשקול ברצינות לחזק את הרכיב של למידה פעילה בקבוצות במהלך הקורס.
סוגיה שצריכה להטריד אותנו היא המשך קיומם של קורסים באוניברסיטה ששיעור הנכשלים בהם גבוה. באוניברסיטה שלנו יש לפחות 40 קורסים בכל סמסטר ששיעור הנכשלים בהם הוא למעלה מ-10% (לאחר שני מועדי הבחינה ושקלול הציונים החלקיים), ומתוכם יש קורסים ששיעור הנכשלים בהם הוא בין 20 ל-30 אחוזים. לצערי, רק חלק מן העוסקים במלאכה מכירים בכך ששיעור כישלון של למעלה מ-10% בקורס כלשהו באוניברסיטה העברית אינו סביר. שוויון הנפש שבו תוצאות כאלה ממשיכות להתקבל בקרב חלק מן המורים/ות וראשי יחידות הוא אחד הכישלונות שלי בתקופת כהונתי בתפקיד רקטור האוניברסיטה.
נתוני הקבלה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית גבוהים מאד, והם עולים משנה לשנה. כמעט כל הסטודנטים משקיעים שעות רבות בלמידה, בוודאי בקורסים שידוע ששיעורי הכישלון בהם גבוהים. אלה סטודנטים שאם שיעור גבוה מתוכם אינו מצליח בבחינה, אין זאת אלא שהמורה לא הצליח/ה בהוראת הקורס (או בניסוח הבחינה). איש מאיתנו אינו חסין מטעויות, ובהחלט יתכן שבשל אופן הוראה לא מיטבי בקורס מסוים או רמה לא הולמת של הבחינה מתרחשת תקלה, שבגינה שיעור הנכשלים בקורס שאנו מלמדים הוא גבוה באופן לא סביר. במקרה כזה יש לנקוט שני צעדים: האחד, הצופה פני עבר, הוא תיקון התקלה, באמצעות העלאה מלאכותית של הציונים ("פקטור"), כך ששיעור הנכשלים יהיה סביר, למשל עד 10%. הצעד השני, הצופה לעתיד, הוא תחקיר מעמיק באשר לסיבות שבגינן ארעה התוצאה הזו ותיקון התקלות בשנים הבאות. כך, למשל, במהלך השיעורים – לא רק בסוף הסמסטר – יש לדון בכיתה בשאלות שניתנו בבחינה בשנים קודמות, כדי לוודא שרמת ההוראה, ובעקבותיה רמת ההבנה של הסטודנטים, מתאימה לנדרש בבחינה; יש להתאים את היקף הבחינה לזמן שמוקצב לה (אין היגיון בכך שהבחינה תבדוק את המהירות שבה מצליחים הסטודנטים להשיב על השאלות); יש להתאים את היקף החומר הנלמד ורמתו לאלה שמתאימים לרמה הממוצעת בכיתה; יש לבחון צורך בהוספת שעות לימוד ותרגול; יש לבחון דרכים נוספות להצגת החומר; יש לוודא את תוקף ההנחות בדבר ידע מוקדם של הסטודנטים ולבחון צורך במכינה ייעודית; ועוד שורה של צעדים. העובדה שיש קורסים באוניברסיטה ששיעורי הכישלון הגבוהים הללו נמשכים בהם ברציפות במשך שנים, באופן שנתפס כבלתי נמנע, תוך הטלת האחריות הבלעדית לכך על הסטודנטים, מעידה בעיני על תרבות אקדמית פגומה. אין נחמה בכך שמצב דומה קיים גם במוסדות אקדמיים אחרים בישראל; עלינו להוביל בעניין זה, ולפעול בדומה למקובל במוסדות המובילים בארצות-הברית, שם ככלל אין לתופעה זו ביטוי. אני שמח לדווח שמספר יחידות אקדמיות באוניברסיטה החלו לפעול בכיוון זה.
בהקשר קרוב, אנו נוקטים מהלך נרחב, בהובלת דיקנט הסטודנטים (היחידה לשוויון הזדמנויות), לצמצום – לא לביטול – הנשירה של סטודנטים מהלימודים. אף שהתקציב שמקבלת האוניברסיטה מ-ות"ת בגין הוראה נקבע רק לפי סטודנטים שסיימו בהצלחה את לימודיהם, הסיבה למהלך הנרחב לצמצום הנשירה אינה כספית אלא מוסרית: מוטלת עלינו החובה להעניק לכל הסטודנטים שעומדים בסף הקבלה הגבוה ללימודים אצלנו הזדמנות הוגנת להשלים בהצלחה את הלימודים. לשם כך, אנו מציעים למי שנתקל בקשיים סיוע, ובכלל זה סיוע כספי (מלגות סיוע), אקדמי (חונכות אישית וקבוצתית), חברתי ונפשי. אתגר חשוב הוא איתור הזקוקים לסיוע, ולשם כך החלה מיושמת לפני כשנה וחצי מדיניות נרחבת לאיתור סטודנטים שבסכנת נשירה, על יסוד הישגים בשבועות הראשונים בקורסים שאותרו כסמנים. לכך מתווסף מידע על סטודנטים שנכשלו בשני קורסים ומעלה בסמסטר א', להם מוצע סיוע; ועידוד סטודנטים שנדרשים ללמוד קורסי שפה, בעברית ובאנגלית, לפצל את שנה א' והאריך את משך הלימודים, ללא חיוב בשכר לימוד נוסף בגין כך.
המהלך החל נושא פרי. בשנת הלימודים תשפ"א ניתנו כ-30 אלף שעות חונכות אקדמית לכ-1,700 סטודנטים בסכנת נשירה. הסיוע ניתן חינם, והחונכים הם סטודנטים לתואר ראשון שמקבלים שכר בגין כך. שביעות הרצון הכללית מהחונכות גבוהה מאד (הציון הממוצע במשאל הוא 4.7 מתוך 5), ושיעור הנושרים מבין מקבלי החונכות נמוך מן הממוצע הכללי, למרות שאלה הסטודנטים שמועדים לנשירה (לאחר שנכשלו בשני קורסים בסמסטר א'). התוצאות הכלליות מעידות כאמור על מגמת שיפור, אם כי הדרך עוד ארוכה.
בלוח 1 מובאים נתוני הנשירה החיצונית של מי שלמדו בשנה א' לתואר בוגר (נספרו רק מי שעזבו את האוניברסיטה, ללא התחשבות במי שעברו מחוג אחד לאחר בתוך האוניברסיטה; הנתונים כוללים גם את מי שעזבו מרצונם, לא בגין הפסקת לימודים אקדמית; חזרה על שנה א' אינה נספרת כנשירה):
|
לוח 1: שיעורי נשירה חיצונית בתום שנה א' (אחוזים) |
תשע"ט |
תש"ף |
תשפ"א |
|
מדעי הרוח |
11.6 |
10.2 |
10.1 |
|
מדעי החברה |
7.9 |
6.8 |
5.4 |
|
חינוך |
12.2 |
11.2 |
5.6 |
|
משפטים |
5.2 |
6.6 |
5.2 |
|
מינהל עסקים |
6.8 |
8.3 |
6.3 |
|
עבודה סוציאלית |
0.9 |
5.7 |
5.6 |
|
חקלאות |
10.9 |
8.2 |
7.1 |
|
רפואה |
0.9 |
1.8 |
0.0 |
|
רפואת שיניים |
5.6 |
3.6 |
10.8 |
|
רוקחות |
8.2 |
6.3 |
9.3 |
|
סיעוד |
11.1 |
7.8 |
7.6 |
|
מדעים ביו-רפואיים |
18.0 |
5.9 |
13.9 |
|
מדעי המחשב |
9.6 |
6.6 |
7.2 |
|
טבע |
17.4 |
10.8 |
16.4 |
|
סך-הכול באוניברסיטה |
10.0 |
7.7 |
8.6 |
יש תנודתיות רבה בנתונים. בכפוף לכך, הצמצום בשיעורי הנשירה, מכ- 10% לכ-8%, מבטא שיפור טוב מאד. היעד שלנו הוא שיעור נשירה של עד 6% בכל היחידות.
הנתונים מלמדים על פער מסוים בין שיעורי הנושרים מקרב סטודנטים ערבים וחרדים לבין שאר הסטודנטים, ונראה שעיקר העלייה בשיעורי הנשירה ב-תשפ"א לעומת תש"ף נובע מעליה בשיעור הנשירה בקרב קבוצות אלה (לוח 2):
|
לוח 2. שיעורי נשירה לפי קבוצות |
תשע"ט |
תש"ף |
תשפ"א |
|
ערבים/ות (כולל מז' ירושלים) |
11.9 |
8.3 |
11.3 |
|
ערבים/ות ממזרח ירושלים |
13.7 |
6.8 |
10.1 |
|
בוגרי/ות מערכת חינוך חרדית |
10.7 |
10.1 |
14.2 |
|
יוצאי/ות אתיופיה |
14.7 |
7.1 |
6.2 |
|
שאר הסטודנטים |
9.5 |
7.5 |
7.8 |
|
סך-הכול באוניברסיטה |
10.0 |
7.7 |
8.6 |
הצוות של דיקנט הסטודנטים, בהובלת דיקן הסטודנטים, יחד עם צוות יחידת המגוון בהובלת סגנית הנשיא למגוון ולאסטרטגיה, פועלים נמרצות בניסיון לאפיין את הסיבות להיפוך המגמה בקרב סטודנטים ערבים וחרדים, כדי לחזור למגמת צמצום הנשירה. בעניין זה נחוץ המשך הסיוע של היחידות האקדמיות, רכזי המגוון ביחידות וכלל הסגל המינהלי והאקדמי. זו הזדמנות להודות לכל העושים במלאכה ולתרומה הייחודית בהקשר זה של צוותי המזכירויות לענייני הוראה והיועצים למניעת נשירה. על כולנו מוטלת החובה להסתכל סביב ולאתר את הזקוקים לעזרה (רצוי להפנות סטודנטים שבמצוקה אל היחידה לשוויון הזדמנויות בדיקנט הסטודנטים).
לבסוף, הקול הקורא לחוקרים ולתלמידי מחקר מאוקראינה (ומרוסיה) זוכה להיענות רבה, הוגשו כבר למעלה מ-100 פניות, והוצאו הזמנות לכ-30 חוקרים/ות ותלמידי מחקר. הוקצו למימון האירוח 1.5 מיליון ש"ח. אנו פועלים להזמין אורחים/ות נוספים/ות שפנו אלינו. תודה על ההתגייסות המצוינת של חוקרים/ות, באירוח האורחים מאוקראינה.
בברכה, ברק מדינה