שלום חברים,

הנה מספר עדכונים שוטפים על הפעילות באוניברסיטה.

1. פרסים: א) דני זמיר מהפקולטה לחקלאות הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף. דני עוסק בהשבחת צמחים ובפיתוח כלים לטיפוח גנטי, ובכלל זה שימוש בסמנים ביוכימיים ומולקולריים למיפוי גנטי, יצירת סדרת קווי עגבנייה ייחודיים (קווי אינטרוגרסיה) ועוד. בין היתר, דני הקים וניהל את המאגד הבינלאומי שפענח את גנום העגבנייה. הוא עוסק גם בטיפוח מעשי של זני עגבניות, ובכלל זה עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממיני בר של עגבנייה, שמקנים עמידות לעקות ולמחלות צמחים. דני תרם תרומה נהדרת לפעילות המחקר וההוראה בפקולטה לחקלאות ובאוניברסיטה.

ב) האוניברסיטה מעניקה מדי שנה את פרס הנשיא לחוקר מצטיין על-שם בן-פורת לחבר/ת סגל צעיר/ה, בגין מצוינות יוצאת דופן. הפרס מוענק לזכרו של פרופ' יורם בן-פורת ז"ל, שכיהן כרקטור וכנשיא האוניברסיטה. זוכה הפרס השנה הוא שי כרמי מבית הספר לבריאות הציבור שבפקולטה לרפואה. שי חוקר בתחומים אפידמיולוגיה גנטית וגנטיקה של אוכלוסיות. בין היתר, שי הוביל קבוצת חוקרים שפיתחה שיטה מהירה, מדויקת ולא יקרה לבחינה גנטית בשלב ההפריה החוץ-גופית. הוא מצטיין במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית.

ג) פרס הרקטור לחוקרים ומורים מצטיינים מוענק השנה לחמישה חברי-סגל, שבלטו במיוחד בפעילות אקדמית ובתרומה לקהילת האוניברסיטה: מיכל גולדברג (המכון למדעי החיים, הפקולטה למדעי הטבע); באדי חסייסי (המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים); שי מורין (המחלקה לאנטומולוגיה, הפקולטה לחקלאות); לימור שיפמן (המחלקה לתקשורת ולעיתונאות, הפקולטה למדעי החברה); יוסי תם (בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה). לצד פרס הרקטור, מוענק פרס מילקן בגין הצטיינות נמשכת בהוראה וחדשנות בהוראה. הזוכים השנה בפרס מילקן: אילן בנשלום (הפקולטה למשפטים); ליאור הרמן (המחלקה ליחסים בינלאומיים, הפקולטה למדעי החברה); נעמי ויינטראוב (בית הספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה); אלכס סמורודניצקי (בית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב); אנה ארוניס (מדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות). טקס הענקת פרס הרקטור ופרס מילקן, שכולל גם הענקת פרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים, יהיה ביום רביעי, 4 במרץ, בשעה 18:00, בבניין טרומן בהר הצופים. חברי הסגל מוזמנים להשתתף באירוע, ולבטא בכך את הערכתם לזוכים.

2. האקדמיה הצעירה, שפועלת במסגרת האקדמית הלאומית למדעים, יזמה פרויקט למיפוי פעילות חברתית שמובילים אנשי סגל אקדמי. במסגרת זו עורכת האקדמיה הצעירה מחקר לאיסוף מידע, שנועד לסייע בפיתוח יוזמות של חברי הסגל. מילוי השאלון בכתובת הבאה: http://bit.ly/yiasocpole (יש להעתיק ולהדביק בדפדפן). לפרטים נוספים ניתן לפנות אל קרן וינשל-מרגל מהפקולטה למשפטים.

3. לימודי דוקטורט באוניברסיטה: הנתונים שבידינו מצביעים על ירידה במספר תלמידי המחקר באוניברסיטה. הדבר מתבטא בירידה נמשכת בחלקה של האוניברסיטה בתקצוב ות"ת בגין תלמידי מחקר, כמפורט כאן (הנתון בטבלה הוא השיעור שמקבלת האוניברסיטה העברית מתוך כלל התקציב שמייעד ות"ת בגין תלמידי דוקטורט, שהוא כ- 450 מיליון ש"ח בשנה):

תשע"ג	תשע"ד	תשע"ה	תשע"ו	תשע"ז	תשע"ח	תשע"ט	תש"ף
18.4%	18.5%	18.8%	18.6%	17.4%	16%	16.2%	15.4%

 

לירידה זו משמעות מדעית וכספית ניכרת. התוצאה היא אבדן הכנסה ישירה בגין תקצוב תלמידי מחקר בסך של כ- 14 מיליון ש"ח בשנה (בהשוואה לממוצע בשים תשע"ג עד תשע"ו), ואבדן הכנסה נוספת, לפחות בסכום דומה, בגין הפרסומים האקדמיים שלא נוצרו בשל הירידה במספר תלמידי המחקר.

במדעים הניסויים ניכרת ירידה במספר הדוקטורנטים במדעים הניסויים, שם חלקנו בתקצוב ות"ת ב-תש"ף הוא 15.1% בלבד מתוך התקציב הכולל של ות"ת בגין תלמידי מחקר בתחומים אלה. הירידה היא במספר המוחלט של התלמידים ובשיעור הניצולת (שיעור התלמידים שמסיימים את לימודיהם בתוך ארבע שנים וחצי), שהוא הנמוך בארץ. אלה הנתונים לתש"ף (מספר הדוקטורנטים האפקטיבי במדעים הניסויים, שכולל משקלות לפי תחומים ומקדם ניצולת):

ניסויי תשף	העברית	טכניון	ת"א	בר-אילן	חיפה	בן גוריון	ויצמן
מספר דוקטורנטים אפקטיבי	1,469	2,514	1,679	869	487	1,572	1,120
אחוז דוקטורנטים אפקטיבי	15.1%	25.9%	17.3%	8.9%	5%	16.2%	11.5%
דוקטורנטים אפקטיבי לחבר סגל	3.2	5.3	3.2	4.3	2.7	3.2	4.3

 

במדעים העיוניים שיעור תלמידי המחקר גם הוא נמוך מן היעד (שהוא כ- 19%). הנתונים אמנם מושפעים ממדיניות ייחודית של אחד המוסדות, שאין לנו עניין לחקותה, אך גם בהם יש מקום לשיפור:

עיוני תשף	העברית	ת"א	בר-אילן	חיפה	בן גוריון
מספר דוקטורנטים אפקטיבי	470	546	890	541	349
אחוז דוקטורנטים אפקטיבי	16.8%	19.5%	31.8%	19.3%	12.5%
דוקטורנטים אפקטיבי לחבר סגל	1	1.1	1.9	1.4	1.2

 

ועדה, בראשותו של סגן הרקטור אסף פרידלר, בחנה את מצב לימודי הדוקטורט והמליצה שורה של המלצות שיופצו בקרוב, לאחר אישורן במתמדת. לכך נוספים צעדים שנוקטת הרשות לבינלאומיות (שמשרדיה כעת בבית-ספר רוטברג לתלמידי חו"ל), להתמודד עם נקודת החולשה העיקרית שלנו בתחום תלמידי הדוקטורט – מספר נמוך מן הרצוי של תלמידי מחקר מחו"ל.

בצד זאת, הונחו היחידות האקדמיות (הנחייה שרלוונטית בעיקר למדעים הניסויים, שכן הדברים כבר מיושמים במרבית היחידות במדעים העיוניים) לנקוט בצעדים הבאים:

א) יש לנקוט צעדים לשיפור ההכשרה של תלמידי המחקר, הן בכל הקשור למלגות, נושא שנדון בנפרד עם היחידות, והן באשר להכשרה האקדמית. בעניין האחרון, היחידות הונחו לפעול לכינון לפחות שתיים מבין שלוש המסגרות הבאות, החל בשנת הלימודים תשפ"א. מסגרות אלה צפויות לחזק את הלכידות החברתית בקרב תלמידי המחקר, להקנות להם מיומנויות חשובות ולספק קבוצת תמיכה אקדמית, רגשית וחברתית:

(1) סמינר חוקרים-צעירים: הסמינר צריך להיות חובה לתלמידי הדוקטורט במחלקה (מחלקה צריכה להיות מסגרת שבה יש כ-20 תלמידי מחקר במחזור), בהיקף 2 נ"ז (מתוך מכסת לימודי ההשלמה). הסמינר אמור להיפגש אחת לשבועיים במשך כל השנה, בהנחיית חבר סגל בכיר ביחידה. בכל מפגש אחד מתלמידי המחקר אמור להציג את תכנית המחקר שלו, וחבר סגל (לא המנחה) מגיב לדברים ונערך דיון.

(2) כיתת אמן: הסמינר נפגש אחת לשבועיים במשך כל השנה (לסירוגין עם סמינר חוקרים צעירים), בהיקף של 2 נ"ז, ובמהלכו בכל מפגש אחד מחברי הסגל הבכירים ביחידה מציג מאמר מכונן בתחום הרלוונטי (מוטב לא מאמר שלו) ומתקיים דיון.

(3) קורס כישורים אקדמיים: קורס בהיקף של 2 נ"ז, שבו נלמדים כתיבה אקדמית באנגלית, הופעה בפני קהל, הכנת הצעות מחקר וכישורים אקדמיים "רכים" אחרים.

יחידות שסבורות שאין צורך באף אחת מן המסגרות הללו התבקשו לערוך משאל בעניין בקרב תלמידי המחקר ביחידה, ולהחליט בהתחשב בממצאי המשאל.

ב) ראשי תכנית הדוקטורט ביחידות הונחו לקיים מעקב שוטף אחר התקדמות תלמידי המחקר. נדרש מכל תלמיד/ת מחקר ביחידה דיווח אחת לשנה, בתחילת ספטמבר, ובו פירוט ההתקדמות שנעשתה בשנה האחרונה, מועד ההגשה – בפועל או המתוכנן – של הצעת המחקר, מועד הרצאת ההתקדמות והגשת העבודה. ראשי התכנית ידווחו על הנתונים לרשות לתלמידי מחקר ולדיקן. בכל מקרה של חריגה מלוח הזמנים הרגיל – הגשת הצעת מחקר בתוך 18 חודשים והרצאת התקדמות לקראת הגשה בתוך 3 שנים מאז אישור הצעת המחקר – ייערך בירור ויוצבו תנאים. בפרט, אין להמשיך להעניק מלגה ולהציע משרת הוראה בלא שניתן אישור להארכת משך הלימודים ולא תינתן מלגה ומשרה לאחר חלוף חמש שנים מתחילת הדוקטורט (אלא במקרים של הפסקה מוצדקת בלימודים, מחמת תקופת הורות או נסיבות מצדיקות אחרות).

אגב, החלק העיוני של הרשות לתלמידי מחקר עבר למשרדים חדשים בקמפוס הר הצופים (במתחם הפקולטה למדעי הרוח), מהלך שצפוי לשפר את השירות שניתן לתלמידי המחקר ולמנחים.

כזכור, ב-תש"ף הושג שיפור ניכר בכל הקשור למספר התלמידים לתואר בוגר ומוסמך באוניברסיטה (גידול של כ- 16% במספר תלמידי שנה א לבוגר ושל כ- 10% במספר תלמידי שנה א למוסמך), ללא הורדת סיפי הקבלה; ונתוני ההרשמה הראשוניים ל-תשפ"א מבטאים מגמת התייצבות על המספר הגבוה הזה של סטודנטים, בהתאם ליעד שקבענו. לכך מתלווים צעדים נרחבים בתחום מימוש הפוטנציאל הלימודי, לצמצום נשירה. גם בתחום משתלמי בתר-דוקטורט מצבנו טוב מאד – ב-תש"ף משתלמים באוניברסיטה כ- 700 פוסט-דוקטורנטים (כ- 28% מכלל משתלמי בתר-דוקטורט בישראל), כמחציתם מחו"ל. האתגר העיקרי שעומד בפנינו בהקשר זה הוא להשיג שיפור דומה גם בתחום תלמידי הדוקטורט, ועל כולנו להתגייס לעניין.

 

בברכה, ברק