English Version

 

14 במרץ 2021

 

שלום חברות וחברים,

עם פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, אני שמח לשתף במידע על הנעשה באוניברסיטה.

1. ברכות לזוכים בפרס ישראל: השנה התברכנו בשלושה זוכים – כפי שדיווחתי בעדכון הקודם, יאיר זקוביץ מהפקולטה למדעי הרוח הוא חתן פרס ישראל לחקר המקרא; כמו כן, בן עמי שילוני מהפקולטה למדעי הרוח הוא חתן הפרס בתחום חקר המזרח הרחוק; ואלי קשת מהפקולטה לרפואה זכה בפרס ישראל בתחום מדעי החיים.

בן עמי הוא ממקימי החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה ועמד בראשו תקופות ארוכות. הוא תרם רבות לחקר החברה והפוליטיקה של יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה ומוסד הקיסרות ביפן. בזכות תרומתו המדעית זוכה בן עמי להערכה רבה מאד גם ביפן עצמה, ושם הוענק לו עיטור כוכב הזהב והכסף של קיסר יפן. אלי תרם תרומות חלוציות בהבנת המנגנון שבו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים, והראה שלתהליך זה השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות. התגליות של אלי הביאו לזיהוי הגורם העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים, תגליות שתרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים.

כל שלושת הזוכים מצטיינים לא רק בפעילותם המחקרית אלא גם בסגולותיהם האישיות, בתרומה למינהל האקדמי באוניברסיטה, בהכשרת מדעניות ומדענים ובפעילות ציבורית מבורכת. בסך הכול מוענקים השנה פרסים לשישה זוכים בגין מחקר מדעי (השלושה הנוספים הם ניצה בן דב בתחום חקר הספרות, אריאלה לבנשטיין בתחום עבודה סוציאלית וכנראה עודד גולדרייך במתמטיקה), כך שמחצית מן הזוכים הם חברי סגל באוניברסיטה שלנו, וחמישה מבין השישה הם בוגרי האוניברסיטה העברית.

2. ברכות לזוכים בפרסי הצטיינות באוניברסיטה. האוניברסיטה מעניקה מדי שנה לחברי הסגל האקדמי שני פרסי הוקרה בטקס פרס הרקטור: פרס הרקטור על הצטיינות במחקר, בהוראה ובהשתתפות פעילה בחיי הקהילה האקדמית, שהזוכים בו נבחרים מבין מועמדים שמוגשים על-ידי הדיקנים; ופרס מילקן להצטיינות נמשכת בהוראה, שהזוכים בו נבחרים בהתאם למשאל הסטודנטים בדבר שביעות הרצון מהוראה.

פרס הרקטור על הצטיינות במחקר, בהוראה ובהשתתפות פעילה בחיי הקהילה האקדמית מוענק השנה לחברי הסגל הבאים: ענבל ארנון (פסיכולוגיה, מדעי החברה), אבי-חי חובב (רפואת שיניים), עודד מילוא (פיסיקה, מדעי הטבע), שלהבת עטר-שוורץ (עבודה סוציאלית) וגיל שגב (מדעי המחשב). פרס מילקן להצטיינות נמשכת בהוראה מוענק השנה לחברים הבאים: רות מאיו (פסיכולוגיה, מדעי החברה), רוני הולר (עבודה סוציאלית), אורנה רייכמן (רפואה קלינית), אורן פרוי (ביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, חקלאות), נועה סקה (חינוך).

כמו כן, יוענקו השנה שלושה פרסי הצטיינות מיוחדים: פרס הוקרה מיוחד לצוות טכנולוגיות הוראה ממוחשבות ומי שתרמו תרומה מכרעת להצלחת המעבר (הזמני!) להוראה מקוונת: יהבי בורבין, דליה אלב בן-שטרית, האגף למחשוב, תקשורת ומידע, אייל בן-חור, שלומי ונטורה, אלי לוי, יוחאי עופרן, אפרת פירסט, תמר קליין, רותם קקון, ויויאנה רגב, מיכל רמות, מיכל שודל ורועי שנהר; פרס הוקרה מיוחד לאורי אורגד (וטרינריה), על תרומה יוצאת דופן להוראה בבית הספר לווטרינריה, במשך קרוב לארבעים שנים; ופרס הוקרה מיוחד לדורית שחם (רפואה), על תרומה ייחודית לקידום החינוך הרפואי.

ברכות חמות לזוכים. הפרסים יוענקו בטקס שבו יוענקו גם פרסי הרקטור לסטודנטים. הטקס יתקיים ביום רביעי, 28 באפריל, בקמפוס הר הצופים. כל חברי הסגל מוזמנים להשתתף בטקס. אגב, טקס הענקת תארי דוקטור יהיה השנה ביום חמישי, 8 ביולי.

3. הוראה בסמסטר ב' תשפ"א. בימים הראשונים של הסמסטר, עד חופשת פסח, ההוראה תהיה ברובה מקוונת. אך מיד אחרי החופשה, ב-4 באפריל, נעבור להוראה שרובה יהיה בכיתות. אני מבקש להדגיש שלפי מדיניות האוניברסיטה על כל חברי הסגל לחזור וללמד בקמפוס. כמפורט להלן, במקרים מתאימים ניתן לקבל היתר ללמד מרחוק, אך ככלל, השיעורים יהיו בכיתות. בהערת אגב אוסיף כי לאחרונה השלמנו, בהובלת אהרון פלמן, ראש יה"ל, צוות יה"ל ובשיתוף סגני הדיקן להוראה, גיבוש של תכנית מפורטת לשילוב רכיבים של הוראה דיגיטלית והוראה מקוונת בהיקף משמעותי יותר מזה שהיה מקובל לפני משבר הקורונה. התכנית תיושם החל משנת הלימודים תשפ"ב.  

א) תחילת הסמסטר, מ- 14 עד 22 במרץ, היא תקופת היערכות, שבה ההוראה מקוונת, מלבד מעבדות הוראה, הכשרה מעשית וקלינית, שיהיו במתכונת רגילה. בפעילות ההוראה המצומצמת שתהיה בקמפוס בתקופה זו יוכלו להשתתף כלל המורים והסטודנטים (נחוצה הצהרת בריאות בלבד), מלבד הוראה קלינית, שכבר כעת מוגבלת לפי הנחיות משרד הבריאות לבעלי תו ירוק בלבד.

ב) בהמשך הסמסטר, החל מ- 4 באפריל, הנוכחות בכיתות, במעבדות ההוראה ובהכשרה מעשית או קלינית תהיה מוגבלת לבעלי תו ירוק בלבד (מתחסנים ומחלימים). ההגבלה חלה על מורים וסטודנטים כאחד. הכניסה לקמפוס תותר גם למי שאין להם תו ירוק, באמצעות בדיקה שלילית עדכנית (אנו מקווים שנוכל להציב בשערים עמדות לבדיקה מהירה), אך הכניסה לכיתות הלימוד תוגבל לבעלי תו ירוק.

ג) החל מ- 4 באפריל, חלק גדול ככל האפשר מההוראה יהיה בקמפוס. לפי סקרים שנערכו ביחידות שונות, כ- 80 עד 90 אחוזים מן הסטודנטים דיווחו שעד 4 באפריל יהיו בעלי תו ירוק, וכ-70 אחוזים מכלל הסטודנטים דיווחו שהם מבקשים ללמוד בכיתות. לאור המגבלה בדבר נוכחות בכיתה לבעלי תו ירוק בלבד ועד 300 סטודנטים (ו-75% מהמקומות בכיתה), עלינו לקיים חלק ניכר מן השיעורים במתכונת של הוראה מקבילה, שבה מיעוט מבין הסטודנטים משתתף בשיעור מרחוק. במקרים שבהם צפוי עודף ביקוש (לפי הנתונים אלה, כך צפוי במיעוט הקורסים), שיבוץ התלמידים שיוכלו להגיע לכיתה יעשה על-ידי מזכירות החוג.

ד) ככלל, כל השיעורים יתקיימו בקמפוס. המגבלות בהקשר זה הן שתיים – מגבלות תשתית ומגבלות שקשורות למורים.

(1) תשתית: בחלק מהקמפוסים, לא כל הכיתות מצוידות במערכת לשידור השיעור. בקורסים ששובצו לכיתות שאין בהן מצלמות, על המורים לפנות כבר השבוע אל התלמידים הרשומים לקורס ולבדוק אפשרות שאחרי חופשת פסח השיעור יתקיים בכיתה, וזאת אם כל התלמידים עם תו ירוק או אם להערכת המורה ניתן לשדר את השיעור בזום מהמחשב הנייד (בכיתות קטנות).

(2) מורים: עד להודעה חדשה, מורים שאינם בעלי תו ירוק ילמדו מרחוק. כמו כן, מורים בעלי תו ירוק, שמסיבות בריאותיות מיוחדות מבקשים ללמד מרחוק, רשאים לפנות בעניין בבקשה מנומקת אל דיקן/נית הפקולטה ואל הרקטור. לא יאושרו בקשות ללמד מרחוק שמבוססות על שיקולים פדגוגיים בדבר התנגדות להוראה מקבילה. גם אם הסטודנטים מבקשים להמשיך בהוראה מקוונת, אין להיעתר לכך בלא לקבל אישור מראש לכך מהדיקן, שככלל לא יינתן.

ה) הדחייה במועד החזרה לקמפוס נועדה לאפשר היערכות להוראה מקבילה. בימים הקרובים, ולפני חופשת פסח, על כל המורים להתנסות בהפעלת המערכת של שידור השיעור. הנחיות טכניות והצעות בתחום הפדגוגיה של הוראה מקבילה, שהוכנו על-ידי היחידה להוראה ולמידה, מובאות כאן. כמפורט בהנחיות, עלינו להכיר בכך שיש קושי לשתף את מי שלומדים מרחוק באופן זהה למי שנוכחים בכיתה. אני מעריך שנוכל לחזור להוראה מלאה בכיתות בשבועות הקרובים.

ו) ההנחיות שפורסמו בתחילת השנה באשר להקלטות השיעורים ופרסום ההקלטות ממשיכות לעמוד בתוקף, לעניין הוראה מקוונת ולעניין הוראה מקבילה. יש חשיבות מכרעת לכך שהקלטות השיעורים יהיו זמינות לסטודנטים. ההקלטות שיפרו את איכות הלמידה ואת שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה. הניסיון מלמד שהקלטת השיעורים והנגשת ההקלטה לסטודנטים לא פגעה בנוכחות בשיעורים ולא ידוע על מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בהקלטות. בכיתות שבהן הדבר אפשרי (ובשיעורים מקוונים) יש להקליט את השיעורים (דבר שנעשה אוטומטית) ולהעמיד את ההקלטה לשימושם של הסטודנטים שלומדים בקורס. ההקלטות זמינות רק לסטודנטים שרשומים לקורס ויימחקו בסיום תקופת הבחינות, ולא יעשה בהן כל שימוש ללא הסכמת המורה. כזכור, לפי בקשת ארגוני הסגל האקדמי, מורה רשאי לקבוע שהשיעור לא יוקלט ולשם כך מופיעה באתר כל קורס במוּדל הפנייה לכללים בדבר הגבלות על השימושים המותרים בהקלטות וכן הנחיות כיצד למנוע את ההקלטה. זמינות ההקלטה היא קריטית להצלחת ההוראה המקוונת גם בסמסטר הזה, וכפי שאנו מצפים מן הסטודנטים לנהוג בנימוס ובאחריות, חובה זו מוטלת, ביתר שאת, גם עלינו.

בכל שאלה שקשורה למתכונת ההוראה פנו בבקשה אל הדיקן או אל סגן הדיקן לענייני הוראה בפקולטה.

4. פעילות המחקר והגבלות כניסה לקמפוס. כאמור לעיל, החל מ-4 באפריל, הכניסה לקמפוס תוגבל למי שברשותם תו ירוק או שיציגו בדיקה שלילית עדכנית (עד 72 שעות). עד חופשת פסח, הכניסה לקמפוס נשארת ללא שינוי, ומחייבת רק הצהרת בריאות (או הצגת תו ירוק). אבל יש כאן סייג: הפעילות במעבדות המחקר מוגבלת כבר מעתה (מ-14 במרץ) למי שברשותם תו ירוק או שיציגו בדיקה שלילית עדכנית. עם זאת, בתקופה שעד 4 באפריל, לאור כך שהכניסה לקמפוס אינה מוגבלת, היישום של הגבלה זו מסור לשיקול הדעת של ראש/ת המעבדה. יש להתחשב בעניין זה בכך שמתחסנים שאינם אזרחי ישראל עדיין אינם יכולים לקבל תו ירוק, עניין שאנו פועלים לנסות להסדירו.

5. שביעות הרצון מהוראה. משאל שביעות הרצון מהוראה בסמסטר א' מלמד על המשך העלייה בשביעות הרצון של הסטודנטים (בעיקר במדעים העיוניים). בזכות ההשקעה הרבה של המורים ועוזרי ההוראה, המעבר להוראה המקוונת לא פגע במגמת השיפור שנמשכת כבר מספר שנים. ניתן לשער שתרומה חשובה לכך יש גם לשימוש הנרחב יותר בעבודות ובמטלות אחרות במהלך הסמסטר ("הערכה מעצבת"), שחלקן נעשות בקבוצות. מומלץ להמשיך בכך גם בסמסטר ב', בכל שיטות ההוראה. זו גם הזדמנות להודות לראשי תחום ההוראה בפקולטות ולצוותי המזכירויות לענייני הוראה ותלמידים בחוגים, שכבר שנה שלמה עובדים בתנאים קשים, בעומס חריג.

שביעות הרצון היא מ-1 עד 9 (ולאחר שילוב מקדם התאמה למאפייני הקורס, בקורסים גדולים לתואר בוגר הטווח הוא עד 10.1):

	שביעות הרצון מהקורס					שביעות הרצון מהמורה
	תשע"ט		תש"ף		תשפא	תשע"ט		תש"ף		תשפא
	א	ב	א	ב	א	א	ב	א	ב	א
ממוצע אוניברסיטה	7.79	7.75	7.83	7.92	7.98	8.19	8.24	8.23	8.33	8.36
משפטים	8.2	7.91	8.09	8.16	8.3	8.48	8.28	8.46	8.39	8.59
רוח	8.03	8.02	8.11	8.07	8.19	8.45	8.47	8.51	8.49	8.56
חינוך	8	7.97	7.84	8	8.1	8.34	8.35	8.21	8.22	8.43
חברה	7.64	7.61	7.67	7.9	8.03	8.14	8.1	8.19	8.39	8.42
עבודה סוציאלית	7.81	7.58	7.9	8	7.86	8.29	8.12	8.3	8.42	8.31
מנהל עסקים	7.88	7.57	7.71	7.86	7.97	8.1	7.77	8.04	8.06	8.27
ריפוי בעיסוק	8.04	8.07	8.04	8.28	8.73	8.5	8.53	8.51	8.59	9.03
רפו"ש	7.78	8.48	8.48	8.53	8.54	8.14	8.54	8.37	8.47	8.7
רפואה	7.65	7.87	7.71	7.99	7.99	8.06	8.45	8.22	8.58	8.62
מדעי המוח	8.14	7.63	7.35	8.06	7.85	7.71	8.37	7.98	8.45	8.46
רוקחות	7.48	8.17	8.1	7.99	7.84	7.85	8.46	8.14	8.34	8.29
טבע	7.5	7.51	7.6	7.81	7.82	8.01	8.01	8.02	8.29	8.25
חקלאות	7.9	7.78	7.91	7.71	7.81	8.4	8.27	8.38	8.32	8.35
מדעי הרפואה	8.12	7.93	8.18	7.96	8.19	8.24	8.2	8.25	8.15	8.22
מדעי המחשב	7.57	7	7.82	7.62	7.95	8.23	7.67	8.16	8.07	8.16
סיעוד	7.57	7.6	7.13	7.68	7.42	7.79	8.15	7.78	7.55	7.59

 

6. קידום שוויון בסגל האקדמי. המאמצים שלנו לקדם שוויון בקרב חברי הסגל האקדמי הבכיר נושאים פרי חלקית בלבד. בכל הקשור למגדר, שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר במגמת עלייה מבורכת (מקרב כלל חברי הסגל במסלול האקדמי הרגיל, עליה מכ-26% לפני חמש שנים לכ-32% כיום; ובקרב פמ"ה, עלייה מכ- 16% לכ- 22%). אף שהיעד של שוויון מגדרי טרם הושג, לפחות ניכרת התקדמות. לא כך בכל הקשור לקליטת חברי סגל ערבים, שם אף שיש גידול במספר חברי הסגל, שיעורם עדיין נמוך מאד (כ-2%). אחד הצעדים שאנו מבקשים לנקוט בהקשר זה הוא יצירת קשר עם משתלמי פוסט-דוקטורט מהחברה הערבית. אודה לכם אם תוכלו למסור אל גב' מיכל ברק, ראשת יחידת המגוון באוניברסיטה, פרטי קשר של משתלמי פוסט-דוקטורט ערבים מצטיינים וגם של תלמידי דוקטורט מצטיינים שמוכרים לכם/ן אישית. המידע יסייע לנו לעודד חוקרים מהחברה הערבית להגיש מועמדות למלגות ולקולות קוראים רלוונטיים ולספק להם שירותי ייעוץ.

7. מחקר עתיר נתונים. אני מבקש להזכיר את קיומו של המרכז האוניברסיטאי למחקר עתיר נתונים, Center for Interdisciplinary Data Science Research, שמובילים דפנה שחף ויובל בנימיני. המרכז מסייע באופן נרחב בקידום מחקר בתחומים אלה ברחבי האוניברסיטה במגוון דרכים, לרבות בהוראת קורסים, ביצירת קבוצות מחקר ובסיוע בתקציבי מחקר. פרטים נוספים באתר המרכז.

8. שיתוף פעולה אסטרטגי עם עיריית לוד. ביוזמת דיקן הסטודנטים, גיא הרפז, ראשת אגף שיווק ותקשורת, עפרה אש, וראשת יחידת המגוון, מיכל ברק, השקנו את התכנית לשיתוף פעולה עם עיריית לוד. התכנית תכלול פעילות לסיוע בהוראה בבתי הספר בעיר, פעילות להגדלת מספר הסטודנטים מלוד באוניברסיטה העברית, תכנית מלגות ייעודית, שיתוף פעולה במחקר ועוד שורה של צעדים.

הערות והצעות יתקבלו בשמחה.

בברכה,

ברק מדינה, רקטור