English Version

שלום,

אני שמח לעדכן בשלושה נושאים: קידום שוויון הזדמנויות, זכייה במענקי מחקר והיערכות לשנת הלימודים תשפ"א.

1. בנספח שבהמשך נתונים ופירוט צעדים שאנו נוקטים בתחום קידום שוויון הזדמנויות בקרב מועמדים וסטודנטים באוניברסיטה. המידע עוסק בשלוש קבוצות: 1. בוגרי/ות החינוך החרדי; 2. ערבים; 3. "ראויים לקידום" (דור ראשון להשכלה). בבקשה עיינו בדברים ובחנו דרכים לקדם את הקליטה של סטודנטים/ות מקבוצות אלה. במרבית היחידות אין לנו מחסור בסטודנטים והמכסות ממילא מתמלאות. החשיבות של פעילות זו נובעת מכך שצעירים מוכשרים רבים גדלו בתנאים לא מיטביים להכשרה ללימודים אקדמיים (בשל איכות מערכת החינוך, מידת תמיכת ההורים והסביבה החברתית, מצב כלכלי וכדומה). עלינו להבטיח שוויון הזדמנויות מטעמים של איתור המועמדים הטובים ביותר ומטעמים של מחויבות ציבורית לצמצום פערים בחברה.

גורמים רבים, ובהם צוות היחידה לשוויון הזדמנויות בדיקנט הסטודנטים, היחידה למגוון בלשכת הרקטור, יועצת הנשיא לקידום שוויון לערבים, אגף שיווק ותקשורת, חמש המכינות שפועלות באוניברסיטה ורבים נוספים, פועלים לקידום שוויון, באמצעות הסדרים כלליים. בצד זאת, אנחנו מקווים ליוזמה גם של היחידות האקדמיות ושל חברי הסגל. אנחנו לומדים מצעדים ניסיוניים שנעשים ביחידות שונות ופועלים ליישמם בכלל האוניברסיטה. אציין שתי דוגמאות מיני רבות: פרופ' דורון שטיינברג מהפקולטה לרפואת שיניים יזם שילוב סטודנטיות חרדיות לתואר בוגר במכללות חרדיות במעבדות המחקר בפקולטה, והסטודנטיות ממשיכות ללמוד אצלנו לתארים שני ושלישי; פרופ' נורמן מטאניס מהמכון לכימיה בפקולטה למדעי הטבע פועל לקידום השתלבות סטודנטים ערבים בלימודי מוסמך במדעים ניסויים. יש כאמור דוגמאות נוספות ליוזמות כאלה, ועלינו להוסיף עליהן. הצעות ורעיונות נוספים יתקבלו בברכה ויזכו גם לתמיכה מינהלית וכספית. כאמור, נתונים מובאים במסמך המצורף. בבקשה עיינו בדברים.

2. בנספח שני מובא עדכון על הישגים בתחום זכייה בקרנות מחקר תחרותיות. בצד שנה ממוצעת במענקי ERC Starting Grant ובמענקי BSF, היתה לנו השנה הצלחה ב-ISF. בתמצית, במענקי מחקר אישיים עלינו מ- 109 זכיות בשנה שעברה ל-120 השנה (עדיין פחות מהשיא של 127 ב-2018); הגידול העיקרי הוא במענקי הצטיידות לחוקרים חדשים, שם זכינו בלא פחות מ- 21 מענקי מחקר. יש כאן אינדיקציה חזקה לאיכות הגבוהה של הנקלטים החדשים שלנו. הטבלה שמצורפת כאן מדגימה את השיפור המרשים בתחום ה-ISF, בתקווה שנמשיך במגמה זו גם בשנים הבאות (הנתונים במיליוני ש"ח ובסוגריים אחוזים מסך ההקצאה הכולל באותה שנה).

אגב, גם חוקרי/ות הדסה זכו להצלחה במענקי ISF, וזכו בסך-הכול 19 מענקי מחקר, שהם כ-50%(!) מכל המענקים שהוענקו למי שמשתייכים למוסד רפואי בישראל.

זו הזדמנות להודות לצוות המסור של הרשות למו"פ, על התמיכה המעולה בהגשות ובניהול מענקי המחקר. בהצלחה לחוקרות ולחוקרים בקידום המחקר. כאמור, נתונים מפורטים מובאים בנספח.

3. ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"א בעיצומה. מצורף כאן המכתב שנשלח לסטודנטים. היעד שלנו הוא לקיים לפחות חלק מן השיעורים בקמפוס. להלן תמצית המתווה, שנמצא עדיין בשלבי גיבוש ביחידות השונות. היחידות האקדמיות יפיצו בקרב חברי הסגל תכנית מפורטת בזמן הקרוב, שיישומה יהיה מותנה כמובן במצב התחלואה ובהנחיות הרלוונטיות. עיקרי המתווה:

א) נקיים בקמפוס חלק גדול ככל האפשר מן ההוראה בשנה א' לבוגר, ובכל חוג יילמדו בקמפוס לכל הפחות 40% מהיקף שעות הלימודים הכולל של סמסטר א' בשנה א'. התכנית מבוססת על ההנחה שנידרש לפעול לפי הוראות "התו הסגול" הנוכחיות, ושבכיתה יוכלו לשהות סטודנטים שמספרם לא יותר ממחצית מספר הכיסאות באולם ועד 50 סטודנטים.

ב) נשתדל לקיים הוראה גם בשיעורים שבקבוצות קטנות בנוסף לקורסי שנה א'. היחידות יקבעו תכנית באשר לשיעורים שיוכלו להתקיים, ובכלל זה תרגולים, סמינרים, שיעורי מעבדה ועוד. היעד הוא שלכל סטודנט תהיה לפחות פעילות אקדמית אחת בקמפוס.

ג) קורסי אבני פינה בסמסטר א' ילמדו מרחוק, בהוראה מקוונת. הדבר יאפשר להירשם גם לקורסי אבני פינה שאמורים היו להילמד בקמפוס שונה מהקמפוס שבו לומדים.

ד) סביר להניח שנידרש לקיים חלק לא מבוטל מן השיעורים במתכונת מקוונת. במהלך הקיץ היחידות האקדמיות יכינו תכנית מפורטת להתאמת ההוראה להוראה מקוונת. סדנאות מקוונות לפדגוגיה של הוראה מקוונת יוצעו על-ידי יה"ל החל מאמצע אוגוסט, ועל המורים להשתתף בהן. פרטים נוספים יימסרו בהמשך.

ה) יש להיערך כבר כעת, במסגרת ההכנות לקורסים שנלמד בסמסטר א', לבחינות של סמסטר א' תשפ"א. כל יחידה תקבע מכסה מרבית של בחינות שיתקיימו בקמפוס (ויועברו למתכונת של בחינה מקוונת אם לא ניתן יהיה להיבחן בקמפוס). תידרש היערכות לקביעת מתכונת מותאמת של בחינה מקוונת, ובכלל זה: העדפת בחינות בחומר פתוח, הימנעות במידה רבה ככל האפשר מבחינות רבות-ברירה ("אמריקאיות") ועוד. בשאר הקורסים תיקבע מתכונת של הערכה חלופית: עבודת בית, עבודות במהלך הסמסטר, בחינה בעל-פה ועוד.

ו) עלינו לנקוט צעדים לקידום השותפות עם הסטודנטים. חלק מן הסטודנטים מאוכזב מאיתנו, בגין התכנית לקיים בחינות בקמפוס, בגין הציון הבינארי (מראש ובעיקר בדיעבד) ועוד. הכרחי לנקוט צעדים בוני אמון, במישור הכללי ובכל יחידה.

4. פוסט-דוק: בעקבות הדחייה באפשרות להתחיל בהשתלמות פוסט-דוקטורט בחו"ל, אנו מפרסמים כעת מלגות פוסט למי שנסיעתם נדחתה, להתחלת ההשתלמות בארץ.

כאמור, מצורפים שני נספחים, האחד בעניין שוויון הזדמנויות והאחר בעניין מענקי מחקר.

קיץ מוצלח.

 בברכה,

ברק מדינה, רקטור

***

נספח א: נתונים ופעילות בתחום שוויון הזדמנויות – עדכון יולי 2020

באתר האוניברסיטה בנושא מגוון אפשר למצוא בו נתונים ומידע על פעולות האוניברסיטה בתחום זה. עיקר הפעולות מרוכז ביחידה לשוויון הזדמנויות בדיקנט הסטודנטים, גם שם מובא מידע רלוונטי. בצד הפעולות בנושא הבטחת מגוון בקהילת הסטודנטים, שחלקן מפורט להלן, אנו פועלים גם להבטחת מגוון בקהילת הסגל האקדמי והמנהלי.

1. בוגרי/ות החינוך החרדי

כידוע, האוניברסיטה העברית אינה מקיימת לימודים בהפרדה מגדרית או מגזרית (מלבד במכינה הקדם-אקדמית). אנו מחויבים לשוויון ולהבטחת האיכות האקדמית של ההוראה והלמידה, ומשום כך איננו מקיימים לימודים בהפרדה. בה בעת, אנו מחויבים להבטיח שוויון הזדמנויות לסטודנטיות ולסטודנטים מהחברה החרדית, במגוון דרכים, שחלקן מפורט בהמשך.

החישוב של מספרי הסטודנטים בקבוצה זו שנוי במחלוקת: הגדרה על יסוד מערכת החינוך התיכונית שבה למדו הסטודנטים אינה מתחשבת בדינאמיות של הגדרה עצמית (יציאה בשאלה וחזרה בתשובה); והקביעה מיהו חרדי היא עניין סובייקטיבי. נתוני למ"ס מבוססים בלעדית על סיווג מערכת החינוך התיכונית בה למד/ה הסטודנט/ית, וכוללים לכן גם מי שיצאו בשאלה אך לא את מי שלמד בתיכון חרדי בחו"ל. הנתונים שאנו אוספים מבוססים על הגדרה עצמית של סטודנטים שבחרו לאפיין עצמם, בטופס הרישום, כנמנים עם הציבור החרדי (הגדרת ההשתייכות לקבוצה אינה חובה).

בתכנית ההתחדשות העשר-שנתית שלנו נקבעו יעדים לפי נתוני למ"ס. להלן היעדים והמימוש (סטודנטים לכל התארים, כולל מכינה):

לפי הנתונים שמבוססים על הגדרה עצמית, בשנת הלימודים תש"ף למדו באוניברסיטה 568 סטודנטים חרדים (מכינה – 56, בוגר – 202, מוסמך – 260, דוקטור – 50). כרבע מהסטודנטים בוגרי החינוך החרדי מגדירים עצמם כיוצאים בשאלה, מרביתם לומדים אצלנו לתואר ראשון. מרבית הסטודנטים שמגדירים עצמם חרדים מגיעים אלינו לתואר שני לאחר שלמדו תואר ראשון במכללות חרדיות. לאוניברסיטה העברית תפקיד מכריע בהכשרת עתודת האקדמיה בחברה החרדית. כמחצית מכלל הדוקטורנטים מהחברה החרדית בישראל לומדים אצלנו. ההרשמה לתואר שני נעשית בפקולטות. בבקשה עזרו למועמדים בתהליך הרישום ובמציאת מנחה. אפשר להיעזר ברכז החרדים באגף שיווק שאחראי על תמיכה במועמדים חרדים במייל

זו התפלגות הסטודנטים שמוגדרים חרדים לפי למ"ס מבחינת תארים ותחומי לימוד של ות"ת, ללא תלמידי מכינה (כאמור, אלה הם בוגרי/ות החינוך החרדי בארץ; לא כולם/ן מגדירים עצמם/ן כיום חרדים/ות ולא כל מי שמגדיר עצמו כיום חרדי/ת נכלל בספירה):

מספר הסטודנטים החרדים באוניברסיטה (לא כולל מכינה) גדל בין תשע"ט ל-תש"ף בכ- 20%. זו תוצאה טובה, אם כי הגידול דומה לגידול בכלל הסטודנטים באוניברסיטה בתקופה זו. אנו משקיעים מאמצים רבים להגדלת מספר הסטודנטים החרדים. היבט אחד הוא המכינה. המכינה החרדית כוללת שני מסלולים: מסלול לגברים, שכולל קדם-מכינה (שמתחילה באמצע יוני) ומכינה; ב-תשפ"א מסתמנת לראשונה מזה שנים עליה במספר תלמידי מסלול זה, מכ-50 ל-65. במסלול לנשים, שנפתח לראשונה ב-תש"ף (עד אז המסלול לא נפתח, בשל חוסר ביקוש), צפוי גידול ב-תשפ"א מ-8 ל-20. בהתאם לכך, מספר הסטודנטים הכולל במכינה החרדית צפוי לגדול ב-תשפ"א ל-85.

החל מ-תשפ"א יחלו לפעול תכניות תמיכה ייחודיות נוספות לסטודנטים חרדים. בין היתר, קרן פורטלנד תתמוך (במלגות ובהבטחת תעסוקה) בסטודנטים חרדים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל ומחשבים, תכנית שתכלול גם מערך תמיכה לימודי וחברתי. בתכנית צפויים להשתתף כ-20 עד 30 סטודנטים (גברים ונשים) בכל מחזור. כמו כן, במהלך משותף של דיקנט הסטודנטים, יחידת המגוון ותכנית שלוחי ציבור, יחד עם האגף לקשרי חוץ, התקבלה תרומה נדיבה של 150 מלגות בשנה, ל-14 שנים, לסטודנטים/ות חרדים/ות חדשים/ות (בוגר ומוסמך) באוניברסיטה, מכל התחומים. קבלת המלגה מותנית בהשתתפות בסדנה שנתית, לתמיכה בהשתלבות באוניברסיטה. תכנית זו תתווסף לתכנית "שלוחי ציבור" הוותיקה, שבה משתתפים/ות תלמידים/ות חרדים/ות לתואר מוסמך מכל התחומים.

דיקנט הסטודנטים אוסף נתונים על סיכון נשירה (שיעור הסטודנטים שנכשלו בשני קורסים או יותר בסמסטר א' מבין כלל הסטודנטים לבוגר). השיעור של כלל הסטודנטים לתואר בוגר באוניברסיטה שנכשלו בלפחות שני קורסים בסמסטר א (ולפיכך מוצע להם סיוע לימודי ופסיכולוגי ייעודי) הוא 5.5%, ובקרב מי שמגדירים עצמם חרדים השיעור הוא 9%. זהו אמנם שיעור גבוה מן הממוצע אך הוא בגבולות הסביר ונמוך במידה ניכרת משיעור הנשירה המקובל בתכניות בהפרדה מגדרית ומגזרית שמפעילים מוסדות אחרים.

מגמת הגידול במספר הסטודנטים החרדים מבורכת, ופוטנציאל הגידול רב, לאור חלקה של קבוצה זו באוכלוסייה (כיום, רק כ-1.5% מכלל תלמידי הבוגר וכ-3.5% מכלל תלמידי המוסמך הם חרדים). שיעור החרדים מקרב בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה גם הוא נמוך, כ-1%. בצד המאמצים בתחום השיווק, פיתוח תכניות סיוע ייחודיות והיבטים נוספים במישור הכלל-אוניברסיטאי, על היחידות, ועל חברי/ות הסגל, לבחון דרכים לפיתוח תכניות ייחודיות לקליטת סטודנטים חרדים. דוגמה לכך היא תכנית שפותחה בבית הספר לרוקחות, למסלול מעבר ללימודי רוקחות לבוגרי שנה ב' בתכניות לימודים מתאימות במכללות חרדיות, והתכנית בעבדות המחקר בפקולטה לרפואת שיניים.

2. סטודנטים/ות ערבים/ות

יעד מרכזי נוסף שלנו הוא הגדלת מספר הסטודנטים וחברי הסגל הערבים באוניברסיטה. בתחום זה נקבעו בתכנית ההתחדשות העשר-שנתית יעדים שמוגדרים במונחים של שיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים. הגדלת שיעור הסטודנטים היא אתגר קשה בתקופה שבה אנו מצויים בגידול מואץ במספר הכולל של הסטודנטים באוניברסיטה. עד עתה אנו מצליחים לעמוד ביעד, אך נחוצה עדיין עבודה רבה בעיקר בתחום הלימודים למוסמך ולדוקטור.

אלה היעדים לפי תכנית ההתחדשות העשר-שנתית (שיעור מכלל הסטודנטים לתואר הרלוונטי):

בצד בוגרי המכינה, מתקבלים ללימודים תלמידי מזרח ירושלים גם בקבלה ישירה (על יסוד פסיכומטרי וציון התאוג'יהי, המקבילה לבגרות ישראלית). אנו פועלים גם להגדלת מספר הסטודנטים הערבים מאזורים אחרים. האתגר העיקרי הוא צמצום הנשירה. כאמור לעיל, השיעור של כלל הסטודנטים לתואר בוגר באוניברסיטה שנכשלו בלפחות שני קורסים בסמסטר א הוא 5.5%, ובקרב ערבים השיעור הוא 13%. כלל היחידות באוניברסיטה נקטו ב-תש"ף פעולות רבות לסיוע לימודי לסטודנטים ערבים בשנה א' לתואר בוגר, ובכוונתנו להמשיך בכך ביתר שאת בשנת הלימודים הקרובה. לימודים במתכונת מקוונת מגדילים את הסיכון לנשירה בקרב מי שעברית אינה שפתם הראשונה, ועל היחידות, ועל כל אחד/ת מהמורים/ות, לנקוט צעדים מיוחדים בעניין זה. למשל, יש מקום לפניות יזומות לסטודנטים "שנעלמים" ממפגשי הזום, עידוד שימוש בחדרים לדיונים בקבוצות קטנות הטרוגניות ועידוד הסטודנטים למצוא שותף/פה ללימודים.

יעד מרכזי הוא עידוד סטודנטים ערבים להמשיך בלימודים לתארים מתקדמים (ובעניין זה נבחנות גם תכניות למכינה ייעודית למוסמך למי שסיימו תואר ראשון שלא בישראל). שיעור חברי הסגל הערבים הוא כ- 2%, נמוך במידה ניכרת מן הרצוי. איננו נוקטים העדפה מתקנת בקבלה לסגל, אך קבלה לסגל של חבר/ת סגל ערבי/ה היא בנוסף למכסת התקנים הרגילה של היחידה.

3. "ראויים לקידום" (דור ראשון להשכלה)

יעד שלישי בתחום קידום שוויון הזדמנויות היא עידוד הצטרפות לאוניברסיטה של סטודנטים מרקע חברתי-כלכלי מוחלש. זהו התחום היחיד שבו אנו נוקטים מדיניות של מסלולי קבלה חלופיים, בשתי דרכים: האחת, קבלה (למכינה או לתואר ראשון) לפי מבחן שפותח במכון פוירשטיין. במסגרת זו יכולים להתקבל בכל שנה עד 20 מועמדים/ות ישראלים יוצאי אתיופיה ועוד 20 תושבי פריפריה. בפועל, מספר המתקבלים במסלול זה נמוך במידה ניכרת מן המכסה המרבית, בעיקר בהיעדר ביקוש.

הדרך השנייה היא באמצעות המסלול המכונה רל"ק ("ראויים לקידום"). האגודה לטיפוח המצוינות בחינוך מאתרת מועמדים ראויים לקידום. המסלול מבוסס על ניקוד שניתן לפי אמות-מידה בדבר הדירוג החברתי-כלכלי של אזור המגורים, בית הספר התיכון בו למד/ה המועמד/ת, השכלת ההורים, מספר הנפשות במשפחה ובעיות מיוחדות שעמן נדרש/ה להתמודד בתקופת התיכון. כל מוסד אקדמי קובע את הניקוד שמעליו מועמדים מתקבלים לאוניברסיטה. אצלנו, רל"קים מתקבלים לאוניברסיטה אם הציון המשוקלל שלהם (בגרות ופסיכומטרי) נמוך בנקודה וחצי לכל היותר מן הסף הרגיל לקבלה לחוג (הסף הרגיל הוא בטווח שבין 16 ל-25, כך שנקודה וחצי משמעותה הורדה של כ- 6 עד 10 אחוזים בסף הקבלה). המכסה המרבית לקבלה במסלול זה היא עד חמישה אחוזים מבין הלומדים בכל חוג. גם כאן, המספרים בפועל נמוכים במידה ניכרת מן המכסה המרבית. למשל, ב-תש"ף, מבין כ- 4,400 הסטודנטים שהחלו ללמוד בשנה א' לתואר בוגר, התקבלו במסלול רל"ק רק 116 סטודנטים (2.6%). גם בקרב האוכלוסייה הערבית, שבשל אי-השוויון החברתי הכלכלי המובהק בישראל רבים מבין המועמדים היו עומדים באמות-המידה של רל"ק, המימוש של מסלול קבלה זו הוא נמוך מאד, ומתוך 116 הסטודנטים שהתקבלו ב-תש"ף במסלול רל"ק, רק 33 הם ערבים.

קבוצה ייחודית נוספת במסגרת קבוצה כללית זו היא סטודנטים שעזבו את החברה החרדית. במקרים רבים אין להם תמיכה משפחתית וכלכלית, וזאת בנוסף לאתגרים בלימודים האקדמיים של בוגרי החינוך החרדי.

הדרך העיקרית שבה אנו פועלים בתחומים אלה היא הפעלת המכינה הכללית. המכינה, שכוללת גם מסלול של קדם-מכינה למי שאינם עומדים בתנאי הסף של קבלה למכינה, מצליחה להכשיר כ-300 סטודנטים לקראת קבלה לאוניברסיטה, בהקניית מיומנויות למידה. למעלה מ-80% מבוגרי המכינה לומדים באוניברסיטה, ובמקרים רבים מצטיינים בלימודים. יש מספר חברי סגל באוניברסיטה שלנו שהם בוגרי המכינה שלנו.

בצד זאת, קבענו לעצמנו יעד להגדיל באופן ניכר את הפרסום של מסלולי הקבלה הייחודיים. הדבר כולל צעדים מגוונים, ובכללם מהלך לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ערים שהדירוג שלהן במדד החברתי-כלכלי נמוך, הגדלת מלגות הסיוע, פרסום קיומם של מסלולי הקבלה הייחודיים ובעיקר סיוע ותמיכה לסטודנטים שלומדים אצלנו שנמנים עם קבוצות אלה. גם כאן, עצות, הערות ויוזמות יתקבלו בברכה.

נספח ב: קרנות מחקר תחרותיות – עדכון יולי 2020

א) מענקי ERC Starting Grant, שמיועדות לחוקרים/ות שחלפו 2 עד 7 שנים ממועד סיום הדוקטורט: 5 זוכים (עם אפשרות לעוד 2, עניין שיתברר בקרוב): עבד אל פתח מנצור (רפואה); יותם דרייר (רפואה); עדו גולדשטיין (חקלאות); יואב אדם (מדעי המוח אלס"ק); הנליס קולוסקה (תכנית בובר, מדעי הרוח). ברכות לזוכים/ות.

במישור האוניברסיטאי זו תוצאה טובה אך לא מעל לממוצע הרב-שנתי שלנו: ב-2018 וב-2019 זכו 7 חוקרים/ות מהאוניברסיטה במענקים אלה (כאמור, יש סיכוי שנגיע ל-7 גם השנה). התוצאות לשנה זו:

ב) מענקי BSF (קרן דו-לאומית ישראל-ארה"ב): בשנת הגשה אי-זוגית (הנתונים להלן בגין הגשות ב-2019) המענקים ברפואה ובמדעי החיים (בשנה זוגית, מדעי החברה ומדעים מדויקים). חוקרי/ות האוניברסיטה העברית זכו ב- 15 מענקים (כ- 18% מכלל המענקים), לעומת 18 זכיות בשנה שעברה. המתחרים: אוניברסיטת תל-אביב 20 זכיות (21 בשנה שעברה); הטכניון ו-ויצמן (6 ו-4, בהתאמה). מבין הזוכים אצלנו, 7 זכו במענקי startup, שמיועד לחוקרים חדשים. זה נתון גבוה יחסית לשנים קודמות ויש בו אינדיקציה לאיכות גבוהה של הנקלטים. בנוסף לכך זכו חוקרי האוניברסיטה בלפחות 6 (צפויים עוד) מענקי BSF-NSF (לעומת 4 בשנה שעברה).

ג) מענקי ISF: התוצאות טובות השנה וחזרנו למקום הראשון בארץ במספרים מוחלטים (ללא התאמה למספר חברי הסגל). עיקר הקפיצה בתקציב הצטיידות לסגל חדש. הנה נתונים בדבר מספר זכיות של חוקרי האוניברסיטה העברית בשלוש השנים האחרונות:

השוואה למוסדות אחרים בזכיות ב-ISF (הנתונים ב-ש"ח, בסוגריים מספר זכיות), 2020 ולאחר מכן 2019 (הנתונים עובדו על-ידי הרשות למו"פ ואינם רשמיים):

ברכות חמות לזוכים (הרשימה המלאה כאן). זהו הישג מצוין, ועלינו להמשיך בו. זו הזדמנות להודות לצוות המסור של הרשות למו"פ, על התמיכה המעולה בהגשות ובניהול מענקי המחקר. בהצלחה לחוקרות ולחוקרים בקידום המחקר.