English Version

שלום חברות וחברים,

אני שמח לעדכן באשר לפעילות האקדמית באוניברסיטה. העדכון כולל, בין היתר, נתונים בדבר שביעות הרצון של הסטודנטים מהוראה, ההצלחה של חברי הסגל במענקי המחקר של הקרן הלאומית למדע ועדכון בדבר כוונה לשנות את אופן החישוב של נקודות הזכות בגין קורסים באוניברסיטה.

1. הקרן הלאומית למדע. בשבוע שעבר פורסמו ההחלטות בדבר מענקי המחקר התחרותיים של הקרן הלאומית למדע. בזכות ההצטיינות של חברות וחברי הסגל של האוניברסיטה, אנחנו מובילים בשיעור ניכר לעומת כל שאר המוסדות בישראל בהיקף הזכיות. זו הזדמנות להודות למדור ישראל ברשות למו"פ, בהובלתה של דניאלה פסקל, שעובד בעומס עצום ומצליח לספק שירות מעולה לחוקרות ולחוקרים. ברכות חמות לזוכים (שמות הזוכים כאן). מילת עידוד גם למי שלא זכו השנה; נקווה שההשקעה בהכנת ההצעה עוד תניב פירות.

בתחום מענקי מחקר אישיים, טבלה 1 מתארת את ההישגים שלנו בשלוש השנים האחרונות:

1. מענקי מחקר אישיים	2019			2020			2021
	הוגשו	זכו	יחס	הוגשו	זכו	יחס	הוגשו	זכו	יחס
חברה	83	22	0.26	98	30	0.31	109	34	0.31
רוח	58	25	0.43	44	21	0.48	54	26	0.48
מדעי החיים ורפואה	93	40	0.43	102	36	0.35	105	41	0.39
מדעים מדויקים	59	25	0.42	77	33	0.43	87	39	0.45
סה"כ	293	112	0.38	321	120	0.37	355	140	0.39

 

יש יציבות – עם עלייה קלה – באחוזי הזכייה (יחס הזכייה אצלנו, 39%, גבוה מיחס הזכייה מכל המוסדות בתחום מענק מחקר אישי, שהיה השנה כ-30%). הגידול במספר ההגשות הניב תוצאת שיא בהיסטוריה של האוניברסיטה העברית במספר הזכיות הכולל. ההישג שלנו במענקי מחקר אישיים הוא מצוין גם בהשוואה למוסדות האחרים (טבלה 2, מספר ההצעות הזוכות בכל תחום ובכל מוסד):

2.מענקי מחקר אישיים	העברית	תל-אביב	ויצמן	הטכניון	בן-גוריון
חברה	34	34	3	9	13
רוח	26	20	0	0	16
מדעי החיים ורפואה	41	28	22	19	31
מדעים מדויקים	39	27	18	43	35
סה"כ מענקים	140	109	43	71	95
סה"כ זכייה (ש"ח)	30,949,200	23,232,200	11,427,400	16,793,300	21,489,800

 

לבסוף, הנה הנתונים באחוזים מתוך סך כל המענקים האישיים (בסכומים), בהשוואה לאורך השנים בין המוסדות השונים (טבלה 3):

3. מענקי מחקר אישיים (%)	2018	2019	2020	2021
העברית	21.5	18.7	19.9	22.2
תל-אביב	21.1	19.9	19.9	16.7
ויצמן	8.7	7.9	8.9	8.2
הטכניון	16.5	13.9	14.2	12.1
בן-גוריון	12.6	14.0	13.1	15.4
בר-אילן	6.0	11.0	9.2	9.1
חיפה	6.1	6.5	7.2	6.5
אחרים	7.5	8.1	7.5	9.8

אגב, גם עמיתינו, הרופאים החוקרים במרכז הרפואי הדסה, המשיכו במסורת ההצלחות, וזכו ב-4 מתוך 7 המענקים שהוענקו בקטגוריה זו.

בתחום של מענקי ציוד אמצע הדרך, חוקרי האוניברסיטה זכו ב-4 מבין 11 המענקים שהוענקו, ועלינו בסכום הזכייה הכולל מ-2.6 מיליון ש"ח אשתקד לכ-3.5 מיליון ש"ח השנה. כמו כן, צוות משותף של חוקרי האוניברסיטה זכה במענק מחקר מיוחד בתחום חקר הסכרת. בתחום של מענקי ציוד לסגל חדש, אחרי הישגים בינוניים בשנים 2018 ו-2019 (9 ו-8 זכיות, בהתאמה), בשנה שעברה והשנה השגנו תוצאה מצוינת (21 ו-19 זכיות, בהתאמה). הנה הישגינו בשנתיים האחרונות, בהשוואה למוסדות אחרים (טבלה 4):

4. מענקי ציוד חדש	העברית	תל-אביב	ויצמן	הטכניון	בן-גוריון
2020	21	18	7	18	14
	10,327,000	7,215,400	3,920,960	9,568,000	6,569,940
2021	19	9	5	16	12
	10,628,030	4,087,595	4,026,250	10,065,215	6,371,460

 

הסך הכולל של הזכיות שלנו השנה במענקים השונים של הקרן הלאומית למדע עד כה הוא כ-46 מיליון ש"ח (ממתינים עדיין להחלטה בשני תחומים – מענקים ברפואה מותאמת אישית ובחקר הקוונטים). באחוזים, סכום הזכייה הכולל שלנו עד כה במענקי הקרן הלאומית למדע מתוך 7 האוניברסיטאות הגיע השנה לכ-26% (טבלה 5):

 

 

5. מענקי מחקר סה"כ (%)	2018	2019	2020	2021
העברית	21.4	17.6	23.4	25.8
תל-אביב	22.5	21.0	19.2	16.1
ויצמן	12.1	12.5	11.7	9.7
הטכניון	17.8	19.4	17.9	15.4
בן-גוריון	12.4	14.3	13.2	16.8
בר-אילן	8.3	10.2	8.2	9.1
חיפה	5.5	5.1	6.5	7.1

 

הצלחנו לשמור על מעמדנו כמוסד המחקר המוביל בישראל, בפער ניכר לעומת המוסדות האחרים. זו תוצאה של עבודה מאומצת של חוקרות וחוקרי האוניברסיטה, בהובלה מצוינת של הדיקניות והדיקנים.

במסגרת ההכנות להגשת בקשות למחזור הבא, חשוב לאמץ את הניסיון המוצלח ביחידות רבות, של קיום סדנאות שבהן כל מי שמגישים בקשה נפגשים ומציגים זה לזה את טיוטת הבקשה ומקבלים משוב, זמן סביר לפני מועד ההגשה. כמו כן, השנה צפויה להיות מופעלת לראשונה תכנית מפ"ץ, למחקרים פורצי דרך, שבמסגרתה יוענקו 10 מענקי מחקר גדולים במיוחד (במתכונת דומה ל-ERC). גלו בבקשה נדיבות ויעצו לחברים, גם ממוסדות אחרים, באשר לטיוטת ההצעות שלהם.

אגב, גם בזכייה במענקי קרן עזריאלי לחוקרים צעירים זכינו להצלחה: מתוך 8 המלגות שמעניקה הקרן לנקלטים חדשים, 5 הוענקו לחוקרי האוניברסיטה העברית (שי אברה, מתמטיקה; מורן פרנקל-פינטר, כימיה; יונתן קדמון, אלס"ק; גדעון טיכוצקי, ספרות עברית; וענת שכטמן, פילוסופיה). ברכות לזוכים.

2. שביעות הרצון של הסטודנטים מהוראה: הסטודנטים מדווחים על מידת שביעות הרצון שלהם מפעילות ההוראה בשתי דרכים: האחת, במסגרת משאל שנתי, שבו הם מדווחים על שביעות הרצון מהלימודים באופן כללי. תוצאות המשאל הזה יתפרסמו בסביבות חודש אוקטובר; והשנייה, במשאל בסיום כל קורס, שבו הדיווח הוא על שביעות הרצון מהוראה בקורסים השונים. תוצאות המשאל הזה בגין הקורסים שנלמדו בסמסטר ב' תשפ"א, מתפרסמות בימים אלה.

הנה סיכום ממוצע ציוני שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה בכלל הקורסים באוניברסיטה בסמסטר ב' תשפ"א, עם השוואה לשנים הקודמות (טבלה 6) (כידוע, הציונים הם בטווח שבין 1 ל-9 (אך עם התאמות עבור קורסים גדולים הציון יכול להגיע עד 10):

6. שביעות רצון מהוראה			שביעות הרצון מהקורס		שביעות הרצון מהמורה
תשע"ח	א	7.77		8.17
	ב	7.75		8.20
תשע"ט	א	7.79		8.19
	ב	7.75		8.24
תש"ף	א	7.83		8.23
	ב	7.92		8.33
תשפ"א	א	7.98		8.36
	ב	7.9		8.37

 

מן הנתונים עולה שבמדד שביעות הרצון מהקורסים, הרצף של עליה בציוני שביעות הרצון נעצר, אך נותרנו ברמה טובה. בתחום שביעות הרצון מהמורים הצלחנו לשמור על הציון הגבוה של סמסטר א' שחלף, ציון שיא מאז החלה מדידת שביעות הרצון בשיטה הנוכחית. אפשר להסביר, לפחות חלקית, את העצירה במגמת השיפור בתנאים יוצאי הדופן של הוראה משולבת בסמסטר שחלף. זו הזדמנות לומר תודה לצוות המסור מאד של יה"ל, שתרם תרומה חשובה לכך שצלחנו בשלום את הסמסטר הזה, לצוותים המסורים במזכירויות לענייני הוראה בחוגים ובפקולטות, וכמובן למורות ולמורים, על ההשקעה יוצאת הדופן בהוראה.

הממוצע בכל אחת מן הפקולטות באוניברסיטה זמין כאן. כמפורט שם, יש יחידות ששביעות הרצון בהן מההוראה גבוהה במיוחד או במגמת שיפור מצוינת. ראויות לציון: בית הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה לחקלאות, הפקולטה לרפואת שיניים, בית-הספר לרפואה ובית-הספר לסיעוד.

בבקשה עיינו בהערות המילוליות של הסטודנטים, ובדקו אם יש הערות שראוי להפיק מהן לקחים. לפי המדיניות הנוהגת, על הדיקנים לדון עם מורים (סגל בכיר וזוטר) שציוני משובי ההוראה אפילו באחד הקורסים שלימדו הם למטה מ- 6, בסיבות אפשריות למצב ובדרכים להשתפר. המטרה היא לסייע לכל המורים להצטיין בהוראה. במידת הצורך, יש למנות מורה מלווה ולהציע קבלת ייעוץ אישי מהיחידה להוראה ולמידה (יה"ל). הדיקנים הוזמנו גם לשלוח מכתב הערכה למורים שזכו לציוני שביעות רצון גבוהים.

3. חישוב נקודות זכות לקורס בהתאם להיקף הלמידה. הנהלת האוניברסיטה יוזמת מהלך להתאמת נקודות הזכות בכל קורס להיקף הלמידה בו. הנושא יידון בישיבה הקרובה של הוועדה המתמדת ולאחריה תתפרסם הצעה מפורטת, להערות חברי הסגל. ההסדר יוחל באופן ניסיוני בחוגים שיסכימו לכך, ולאחר הפקת לקחים נחליט אם להחיל זאת בכל החוגים. כאן מובא תיאור תמציתי של התכנית.

בשיטה הנוכחית, מספר נקודות הזכות לכל קורס נקבע לפי מספר המפגשים עם המרצה בכיתה (1 נ"ז עבור כל שעת לימוד שבועית בסמסטר). זוהי שיטת מדידה פשוטה, אך היא אינה מבטאת הכרה בשונות שבין קורסים בכל הקשור להיקף הלמידה. זוהי שיטה אנכרוניסטית, שהתאימה לתקופה שבו עיקר הלמידה נעשה בשיעור בכיתה. שיטה זו נזנחה באירופה כבר לפני שנים רבות, במסגרת עקרונות בולוניה לחישוב נקודות זכות באוניברסיטאות באירופה (The European Credit Transfer and Accumulation System (ECTS)). לפי המודל האירופי, שמוצע ליישם גם באוניברסיטה העברית, חישוב נקודות הזכות יעשה לפי היקף הלמידה, ובכלל זה היקף חומר הקריאה, הרצאות מוקלטות, מטלות הגשה, בחני ביניים וכדומה. הדבר יבטא הכרה בכך שחלק ניכר מן הלמידה נעשה מחוץ למפגשים עם המרצה בכיתה.

זהו מהלך שכבר יש לו תקדים באוניברסיטה: ביחידות רבות, נקודות הזכות בגין סמינר (לצורך קביעת נקודות הזכות לתואר או לצורך חישוב הממוצע המשוקלל לתואר) הן בהיקף שונה מאשר שעות המפגש בכיתה. השיטה המוצעת תיישם עיקרון דומה בכל הקורסים. כמו כן, ביחידות רבות כבר נעשה מהלך של הערכה מקורבת של היקף הלמידה, לצורך קביעת היקף המשרה של עוזרי הוראה, שעיסוקם בדיקת עבודות ומטלות נלוות בקורס.

יישום השיטה החדשה לא יחייב בהכרח שינוי במספר הקורסים שנלמדים, אך הדבר עשוי להביא את היחידות לבחון מחדש את תכניות הלימודים. השיטה החדשה תאפשר לסטודנטים לדעת מהו עומס הלמידה המצופה מהם במהלך הקורס. כיום יתכנו קורסים עם נ"ז זהה אבל עם עומס למידה שונה, באופן שיוצר עיוות בהערכת הזמן שיש להשקיע בלמידה, בחישוב הממוצע ובהיבטים נוספים. השיטה החדשה תחייב את החוג לתכנן חלוקת עומס שווה בין שנות הלימוד ובין הסמסטרים השונים, כדי לצמצם את אי השוויון שקיים היום בעומס הלמידה בין הסמסטרים. השיטה תוודא שעומס הלמידה הוא סביר. במקרים שבהם עומס הלמידה גבוה מן הסביר, התוצאה עלולה להיות למידה בלתי מספקת, אי קריאת מקורות, הכנת תרגילים תוך הפרת יושר אקדמי והיבטים שליליים אחרים. התאמת עומס הלמידה לזה הסביר עשויה להגביר את איכות הלמידה.

המהלך אינו כרוך בשינוי עומס ההוראה למורים. עומס ההוראה ימשיך להיות מחושב בהתאם לשעות ההוראה בכיתה בשבוע, מלבד מקרים חריגים, שמוסדרים כבר כיום בנוהל שנקבע בנושא בשנת 2018. כאמור, פרטים נוספים, והזמנה להעיר הערות, יתפרסמו לאחר הדיון בנושא בוועדה המתמדת.

4. תכנית מסעות דעת: לפני שבועות אחדים החל המחזור הראשון של תכנית עמיתי מסעות דעת, בשיתוף עם מכון ון ליר. זו תכנית – שפרטיה כאן – שבה קבוצה של כ- 20 סטודנטים שעומדים להתחיל ללמוד ב-תשפ"ב באוניברסיטה העברית, משתתפים בתכנית לימודים אינטנסיבית בקיץ. מטרתה היא הכשרתם להיות מנהיגים אינטלקטואלים, לספק להם הזדמנות להרחבת אופקים, וגם ליצור קבוצה מגובשת, שתמשיך להיות בקשר במהלך הלימודים. המשתתפים מגוונת מבחינת תחומי החוגים שבהם ילמדו המשתתפים ומבחינה הזהות התרבותית שלהם.

5. קורונה ונגיף דלתא: לאור ההתפשטות החוזרת של מגפת הקורונה, בימים הקרובים נפרסם הודעה לסטודנטים באשר לנהלי הכניסה לקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ"ב. אם לא יחול שיפור ממשי במצב התחלואה, אזי החל ב- 10 באוקטובר 2021 הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תוגבל למי שקיבלו תו ירוק (לאחר שהתחסנו או החלימו). תתאפשר כניסה גם בהצגת בדיקה שלילית עדכנית (בדיקה שנערכה עד 72 שעות ממועד הכניסה לקמפוס) וכן למי שיקבלו אישור מיחידת הנגישות, אם קיימת מניעה רפואית שיתחסנו. ההודעה לסטודנטים תכלול גם קריאה להתחסן. החיסון נמצא בטוח ויעיל בהפחתת חומרת התחלואה, ולפי המחקרים העדכניים, מי שאינם מחוסנים עלולים להידבק ולהדביק אחרים בהסתברות גבוהה במידה ניכרת ממי שהתחסנו.

אם לא יחול שינוי בהנחיות הממשלה, ההוראה תהיה בעיקרה בכיתות, תוך שילוב הרצאות מוקלטות ורכיבים דיגיטליים אחרים. ככלל, לא ניתן יהיה להשתתף בשיעורים מרחוק, מלבד בקורסים שהדבר צוין במפורש לגביהם בשנתון. בשיעורים שיתקיימו בכיתות שמותקנת בהן מערכת צילום, השיעורים יוקלטו ויהיו זמינים לצפייה לאחר סיום השיעור (בהסכמת המורים).

 

הערות והצעות יתקבלו בברכה. קיץ נעים ובריאות טובה.

בברכה, ברק