English Version

שלום חברים/ות,

עדכון אחרון לשנת תש"ף, שבמסגרתו, כרגיל, דיווח על חברי/ות הסגל שפורשים השנה לגימלאות (וכן דיווח מעודכן על הנקלטים/ות החדשים/ות), לצד עדכונים שוטפים. מכתב זה נשלח הפעם גם לחברינו הגימלאים/ות. 

אנו חיים בתקופה סוערת. בהיבטים מסוימים, בעיקר בתחומים הרפואי והחברתי-כלכלי, חברים/ות בקהילת האוניברסיטה נוטלים חלק פעיל בדיון הציבורי ובהתוויית מדיניות מתוקף מעמדם המקצועי. זו דילמה מהו תפקידנו הציבורי, מכוח הסמכות המקצועית שלנו, בכל הקשור להיבט הפוליטי של הסערה הציבורית שאנו בעיצומה.

1. ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"א מתקרבת לסיומה. הגידול הניכר בביקוש ללמוד באוניברסיטה העברית נמשך גם השנה, וחוגים רבים נסגרו להרשמה זה מכבר, משום שהתמלאה המכסה המרבית של סטודנטים שנוכל לקבל ללימודים. כזכור, כבר בשנה שעברה חל זינוק במספר הסטודנטים (ללא שינוי סיפי הקבלה), עם עליה של כ-16% במספר הסטודנטים בשנה א' לתואר בוגר (מכ-3,800 לכ- 4,400), והשנה מסתמנת עליה נוספת (לכ-4,700 סטודנטים), שיכולה היתה להיות גדולה בהרבה אלמלא המגבלה שנובעת מן המכסה המרבית של סטודנטים שאנו יכולים לקבל. 

הטבלה הבאה מתארת את הגידול הנמשך הזה בביקוש ללימודי תואר בוגר אצלנו, באמצעות השוואת הנתונים נכון ל- 20 באוגוסט בכל אחת מן השנים (בסוגריים, גידול בהשוואה לשנה הקודמת):

 

תלמידי בוגר חדשים	תשע"ח 2017-18	תשע"ט 2018-19	תש"ף 2019-20	תשפ"א 2020-21
מועמדים (20.8)	6,784	6,982 (3%+)	7,701 (10%+)	9,509 (23%+)
מתקבלים (20.8)	3,196	3,220    (-)	3,544 (10%+)	4,029 (14%+)
מממשים (20.8)	2,736	2,738    (-)	3,078 (12%+)	3,578 (16%+)
החלו שנה א‘   (פתיחת השנה)	3,724	3,808 (2%+)	4,411 (16%+)	4,700 (חזוי)

 

 

משמעות הדבר זינוק במספר המועמדים בכ- 40% בתוך שלוש שנים; ועליה קלה בשיעור המממשים מבין המתקבלים (עליה מכ-85% לכ-89%). הגידול הוא בביקוש ללימודים בכל הפקולטות באוניברסיטה. גידול דומה, אם כי בשיעור מעט מתון יותר, ניכר גם בביקוש ללימודים לתואר מוסמך אצלנו.

יש מגוון סיבות לעליה הניכרת הזו בפופולריות שלנו בקרב מועמדים/ות ללימודים. חלקית היא מוסברת על-ידי שינויים חיצוניים (גודל המחזור, חוסר האפשרות לנסוע לטיול הגדול בחו"ל), אך הגידול אצלנו במספר הסטודנטים ב-תש"ף, וחלקית גם השנה, גדול בהרבה מזה שבמוסדות אחרים בארץ, מה גם שאנו לא ויתרנו כלל על דרישת הפסיכומטרי ולא הורדנו את סף הקבלה, ובמקרים מסוימים אף העלנו אותו. הסבר חלקי אחר, שרלוונטי לגידול ב-תש"ף, הוא פעולות יזומות לזכייה במכרזים (חבצלות, הכשרת צוערי המשטרה ועוד), שיפור בפעולות השיווק וגידול בסטודנטים ממזרח ירושלים. אולם, אני מעריך – ולפחות חלקית יש לכך תימוכין בנתונים – שלפחות חלק מן הגידול בביקוש נובע משיפור בהתנהלות שלנו, סגל מינהלי ואקדמי כאחד, כלפי הסטודנטים. השיפור ביחס שלנו לסטודנטים במזכירויות, במענה ענייני ומהיר לכל פנייה, השיפור בהוראה וביחס של המורים/ות לסטודנטים/ות, תכנית ההנחיה האישית, חיזוק מערך המלגות ומגוון פעולות יזומות של דיקנט הסטודנטים, שיפור מסוים בתנאים הפיזיים בקמפוס, קידום רב-תרבותיות במרחב הציבורי ועוד ועוד; כל אלה נעשו מתוך הכרה שכך ראוי לנהוג, אך תוצאת לוואי מבורכת שלהם היא המלצה חזקה יותר של מי שכבר לומדים אצלנו לחבריהם/ן.

ביטוי מסוים לכך ניתן בשני המשאלים שאנו עורכים להערכת שביעות הרצון של הסטודנטים. המשאל האחד נעשה בהתייחס להוראה בקורסים השונים. אף שסמסטר ב' תש"ף אופיין כידוע בהוראה מקוונת, על מכלול האתגרים שכרוכים בה, שביעות הרצון של הסטודנטים מהוראה עלתה לעומת הסמסטרים הקודמים. הנתונים בטבלה הם הממוצע האוניברסיטאי, ולדיקנים נמסר המידע על שביעות הרצון מהוראה בפקולטה (הציונים בטווח 1 עד 9):

 

	שביעות הרצון מהקורס				שביעות הרצון מהמורה
	תשע"ט א	תשע"ט ב	תש"ף א	תש"ף ב	תשע"ט א	תשע"ט ב	תש"ף א	תש"ף ב
ממוצע אוניברסיטה	7.79	7.75	7.83	7.92	8.19	8.24	8.23	8.33

 

המשאל האמור נעשה לפני תקופת הבחינות. עלה חשש שבשל האתגרים שעלו בתקופת הבחינות, על רקע ההתערבות של גורמי ממשל במתכונת הבחינות שביקשנו לקיים, נפגעה שביעות הרצון של הסטודנטים. שמחתי להתבדות. משאל שביעות הרצון הכללי, שנפתח ב-1 באוגוסט, עוסק בשביעות הרצון מן הלימודים באוניברסיטה באופן כללי. עיבוד תוצאות המשאל בעיצומו, אך מנתוני התשובות של כ-80% מהמשיבים עולה גם כאן תמונה דומה – עליה קלה לעומת שנים קודמות בשביעות הרצון מהלימודים באוניברסיטה ובנכונות להמליץ לאחרים ללמוד איתנו. תוצאות המשאל יופצו בקרוב.

הגידול במספר הסטודנטים גרם לכך שהגענו למכסה המרבית של סטודנטים (לתואר בוגר ומוסמך) שבגינם אנו מתוקצבים על-ידי ות"ת. הצלחנו לשכנע את ות"ת להגדיל את המכסה, מכ- 18,100 לכ-19,200, אך כבר בשנה הבאה גם המכסה המוגדלת צפויה להתמלא. הדבר יאפשר העלאה של סיפי הקבלה לחוגים רבים ויחייב בחינה מחדש של המכסות שאנו מקצים לחוגים השונים. אגב, כ- 64% מכלל התלמידים לתואר בוגר ומוסמך אצלנו לומדים לתואר בוגר (כ- 12,000 סטודנטים), שיעור גבוה יחסית למקובל באוניברסיטאות האחרות, ויהיה עלינו לבחון שינוי ביחס שבין שתי הקבוצות.

2. כולנו ממשיכים בהיערכות להוראה בשנת הלימודים הקרובה. נחדש את הפעילות בקמפוס במידה רבה ככל האפשר, במגבלות שנובעות מן ההכרח לצמצם את סיכון ההידבקות בנגיף. אני מבקש מחברי הסגל להשתדל להגיע לקמפוס במידה הרבה האפשרית. בהנחיית הנהלת האוניברסיטה, היחידות קבעו מתווה לקיים בקמפוס חלק ניכר מן השיעורים בקורסים לתלמידי שנה א' בבוגר וחלק מן הקורסים האחרים. בשיעורים ישתתף רק חלק מן הסטודנטים, בעוד האחרים ישתתפו בשיעורים מרחוק. גם השנה נמשיך בתכנית המנחים האישיים ("מנטורים"), שבה כל חבר/ת סגל ישמש מנחה אישי/ת של מספר מצומצם של סטודנטים בשנה א'.

רבים מחברי הסגל השתתפו בסדנה להוראה מרחוק שפותחה ב-יה"ל, ואני מבקש ממי שטרם עשה כן להשתתף בסדנה המקוונת בימים הקרובים. מועדים נוספים של הסדנה יתפרסמו בקרוב. הסדנה מועילה מאד לשיפור ההוראה מרחוק. התובנה העיקרית שלמדתי מן הסדנה, ואשר בכוונתי ליישם בקורס שאלמד בסמסטר א', היא ההכרח להגביר את הנוכחות החברתית וההוראתית, שנוצרת כמעט מעצמה בהוראה בכיתה אך חסרה מאד בהוראה מקוונת. יש לעשות זאת באמצעות שילוב פעילויות נוספות מלבד הרצאה. בין היתר, הכרחי לשאול את הסטודנטים שאלות (ולא להסתפק בשאלות שלהם), לכלול בקורס הרצאות מוקלטות קצרות עם משימות, לשלב בקורס משימות מסוגים שונים ועוד. 

בדומה למהלך שננקט בסמסטר ב' שחלף, גם בסמסטר הנוכחי נפעל לכך שהשיעורים יוקלטו ויהיו זמינים לסטודנטים בקורס. ההקלטות התבררו להיות אמצעי עזר חיוני בלמידה. בתיאום עם ארגון הסגל האקדמי, באתר של כל קורס יהיה קישור למסמך שמפרט את ההסדר בעניין צילום והקלטה של שיעורים, והמורים יוזמנו לאשר את הסכמתם להקלטה. ההקלטות יועמדו רק לרשות הסטודנטים הרשומים לקורס בסמסטר הרלבנטי באמצעות מוּדל והם ישמשו אך ורק לצרכי לימוד עצמי של הקורס. 

תגברנו את מערך תומכי ההוראה המקוונת בפקולטות ואת צוות יה"ל, כדי לסייע בקידום איכות ההוראה והלמידה. אנו נערכים כבר כעת לתקופת הבחינות הבאה. בסמסטר א' תשפ"א ייקבעו ציונים מספריים ולשם כך אנו נוקטים מספר צעדים. בין היתר, נערך כעת מחקר, בהובלת סגנית הרקטור הנכנסת, לילך שגיב, ויו"ר ועדת טכנולוגיה הוראה ביה"ל, רועי שנהר, לבחינת המתאם בין הציונים בבחינות המקוונות שנערכו בקיץ זה לעומת הממוצע בשנים קודמות ולאיתור מתאם בין שיטות שונות לקיום בחינות לבין תוצאות אמינות. בנוסף לכך, אני חוזר על הבקשה מכל המורים/ות לשלב רכיבי הערכה חלופית בהיקף משמעותי בקורסים. מחקרים שונים מצביעים על הקושי המשמעותי בהפעלת תכונות פיקוח למניעת העתקה ובכוונתנו להימנע משימוש בתוכנות כאלה (אחד המחקרים הללו כאן). כמו כן, על כל המורים לקיים דיון קצר עם הסטודנטים בתחילת הקורס באשר לחשיבות של יושר אקדמי בהוראה ובמחקר, על מגוון היבטיו.

3. קביעת משקלם של מדדים כמותיים בהערכת איכות ההוראה והמחקר באוניברסיטה היא עניין סבוך. עמדתנו היא שאין מקום לאף אחת משתי החלופות הקיצוניות בהקשר זה: בעוד הערכה של הישגים בתחום המחקר, ההוראה והפעילות הציבורית של חוקר/ת מסוים/מת יכולה אולי להיעשות בלא להיעזר כלל במדדים כמותיים, אינני מכיר דרך לעשות כן באופן סביר לשם הערכת הפעילות של יחידה אקדמית גדולה ושל האוניברסיטה בכללה. בה בעת, המדדים והדירוגים השונים מודדים היבטים מסוימים בלבד בפעילות האקדמית ומתעלמים מאחרים, ולכן אין לראות בהם חזות הכול. אנו בוחנים את התוצאות שלנו בדירוגים השונים, כדי להסיק מסקנות על שינויים במצבנו לעומת השנים הקודמות, אך איננו רואים בכך אמת-מידה מרכזית בקביעת מדיניות ובוודאי לא בהחלטות בעניינם של מועמדים/ות וחברי/ות סגל. האמצעי העיקרי להערכת מעמדנו האקדמי הוא הערכה עצמית מפורטת מעת לעת של היחידות האקדמיות השונות את מצבן ובחינה ביקורתית של המצב על-ידי ועדת מומחים בינלאומית, ופעילות ליישום ההמלצות.

אחד המדדים הידועים (וגם המוטים, בשל ההגדרות שעליהם הוא מבוסס) להערכת מוסדות אקדמיים הוא מדד שנחאי. המדד מוטה, בין היתר, משום שאין בו אחידות בכל הקשור לתיקנון ההישגים לפי מספר חברי הסגל (לגבי מרבית מדינות העולם המערבי הדבר נעשה, אך משום מה לא כך לגבי ישראל) ומשום שניתן בו דגש רב על פעילות מחקרית בתחום המדעים הניסויים ועל הישגיהם של "כוכבים/ות" (70% מהציון ניתן בגין: זכיות בוגרים וחברי סגל בפרסי נובל; מספר חברי הסגל שפרסמו מאמרים שנכללים באחוזון העליון של המצוטטים ביותר בתחום; ומספר המאמרים שפורסמו רק בשני כתבי עת, כתבי העת הראשיים של Science ו- Nature). ניתן משקל מועט למכלול הפעילות. ובכל זאת, זהו מדד נפוץ, שרבים נעזרים בו ואנו עוקבים גם אחרי מעמדנו שם. התוצאה השנה מבטאת יציבות: נותרנו במקום ה- 101 בעולם במדד זה (בדיווח הרשמי, אנו בקבוצת המוסדות במקומות 101 עד 150, אך הנתונים באתר מאפשרים לחשב את הניקוד של כל מוסד גם בקבוצה זו ולפיו אנו הראשונים בקבוצה זו). אלה הציונים שלנו, שנקבעים יחסית למוסד המוביל:

HUJI	Alumni פרסים לבוגרים	Award פרסים לסגל	HiCi סגל במצוטטים ביותר	N&S פרסומים ב-Nature ו-Science	PUB פרסומים בכתבי עת	PCP מקדם התאמה	Total	מקום
2017	31.7	27.9	10.9	17.7	38.5	28.1	24.98	101-150
2018	31.7	27.9	13.5	17.9	39	28.1	26.2	95
2019	32.2	27.9	10.4	17.8	40	27.9	25.23	101
2020	31.2	27.3	14	16.7	39.7	22.6	24.9	101

 

בטבלה הבאה המיקום בדירוג הכללי שלנו ושל שלושת המוסדות הישראלים המובילים האחרים: 

PCP	Alumni	Award	HiCi	N&S	PUB	Overall	2020
202	88	99	65	30	623	93	Weizmann
207	25	47	246	158	275	101	HUJI
219	51	24	355	83	482	108	Technion
204	NA (0)	NA (0)	246	104	117	151-200	TAU

עם הגידול במספר חברי הסגל באוניברסיטה והקידום של פעילות המחקר, ההישגים שלנו בתחום פרסום המאמרים ישתפרו וסביר להניח שבשנה הבאה נחזור לקבוצת 100 המוסדות המובילים במדד זה. יודגש שוב: אין זה מדד אמין במיוחד, ואנו נעזרים במגוון רחב של צעדים להערכת מצבנו. 

4. היבט חשוב שבו באה לידי ביטוי הערכת הישגי האוניברסיטה לפי מדדים כמותיים הוא תקציב ות"ת. הקצבות ות"ת מממנות כ- 65% מתקציב האוניברסיטה. חלק אחד של התקציב מבוסס על מספר הסטודנטים, תוך הבחנה בין תחומי הלימוד השונים. בזכות הגידול במספר הסטודנטים, תקצוב ות"ת לאוניברסיטה גדל השנה בכ- 25 מיליון ש"ח, ובשנה הבאה צפוי גידול משמעותי דומה ברכיב זה. החלק האחר של התקציב מבוסס על בחינה של היקף ואיכות פעילות המחקר במוסדות השונים. חלק זה הוא תחרותי, בהתאם להישגים. חזרנו להוביל ברכיב המחקר, אף שמספר חברי הסגל אצלנו אינו הכי גדול.

אחוזים, מודל מחקר ות"ת	2016	2017	2018	2019	2020	2021
HUJI	22.7	21.2	20.1	19.7	19.8	20.3
TAU	19.5	19.3	19.8	20.9	19.5	19.6
Technion	14.8	14.9	15.5	15.6	15.7	15.6
Weizmann	14.3	14.4	13.7	12.9	13.2	13.7
BGU	12.5	12.5	12.5	13.1	12.7	12.5
BIU	10.0	10.6	10.9	10.4	10.8	10.4
Haifa	6.1	7.0	7.3	7.5	7.9	7.9
Ariel			1.0	1.4	1.6	1.7

 

למרות הגידול בתקצוב ות"ת, תקציב האוניברסיטה אינו צפוי לגדול, בשל ירידה ניכרת שצפויה בגיוס תרומות לתקציב השוטף שלנו וירידה בתשואת הקרנות הצמיתות, כתוצאה ממשבר הקורונה. האוניברסיטה נערכת לאפשרות של קיצוץ בתקציב המדינה, שיתורגם לקיצוץ בתקציב ות"ת. כל היחידות האקדמיות הגישו תכנית עבודה מפורטת לשנה הבאה, ובה גם תכנית תקציבית, שנקבעת לפי מודל תקצוב שדומה בעיקרו למודל ות"ת. השנה לא יכולנו להגדיל את תקציבי היחידות, ורק בזכות יתרות שנותרו ליחידות רבות בתקציבי תש"ף, ההיקף הכולל של התקציב של מרבית הפקולטות דומה לזה של השנה שחלפה. בצד זאת, נמשיך בהשקעה רבה בחידוש תשתיות, בתחומים של בינוי, מחשוב וציוד מחקר. אנו מקווים שנוכל לחזור בקרוב למגמת הצמיחה שבאה לידי ביטוי בשלוש השנים שחלפו.

בשנה הקרובה צפויה תחילת הבנייה של בניינים חדשים, בעיקר בקמפוס ספרא (בניין מעבדות הוראה נוסף ע"ש ברנדמן ובניין למחקר בתחומים של ננוטכנולוגיה ופיסיקה קוונטית, בגין הקמת הרכבת הקלה) ובקמפוס עין כרם (בניין לרפואה חישובית), בזכות תרומות נדיבות. בימים אלה מתחילה גם בניית פארק ההיי-טק בשיפולי קמפוס ספרא, ועם תחילת האכלוס של הפארק, שמתוכננת להיות בעוד כשנתיים וחצי, ההכנסה מדמי השכירות צפויה לסייע במידה ניכרת להגדלת תקציב האוניברסיטה.

5. תזכורת לגבי חברותא: יוזמה נהדרת, שפועלת באוניברסיטה כבר עשר שנים, מעודדת תלמידים/ות לתואר דוקטור לכנס קבוצות לימוד בין-תחומיות, ומספקת מלגה סמלית למארגני הקבוצות. הפרטים כאן. מומלץ לעודד את תלמידי/ות המחקר שאתם/ן מנחים/ות להשתתף בפרויקט. 

6. כאמור בפתח הדברים, במכתב העדכון לסוף השנה אנו נוהגים לציין את חברי הסגל האקדמי שפורשים לגמלאות. זו הזדמנות להודות לגמלאים/ות הצעירים/ות על התרומה הנהדרת לכינון הקהילה הלומדת והחוקרת שלנו ולפיתוחה, ועל תרומתם לקידום המדע והחברה. האוניברסיטה מעודדת את הגימלאים להמשיך בפעילות אקדמית, במחקר ובהוראה, בתחומי האוניברסיטה. אנו מבקשים גם לעודד את הגימלאים, הוותיקים והצעירים, ליטול חלק במיזם חדש, של סיוע אקדמי לסטודנטים בשנה א' ללימודי הבוגר. הפרטים ביחידות האקדמיות. בנספח (אחרי התרגום לאנגלית) מובאים שמות הפורשים, כמו גם שמות הנקלטים החדשים. בהצלחה!

לפני חתימה, ובהמשך לאמור לעיל לגבי "תפוקת פרסומים", הנה קטע חביב של רילקה. הדברים עוסקים בכתיבת שיר ולא מאמר, אך אולי טוב שיעמדו גם הם לנגד עינינו ("רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה", בתרגום ישראל זמורה): 

"למען שיר אחד הכרח לראות הרבה ערים, אנשים וחפצים, צריך להכיר חיות, נחוץ לחוש איך עפות הציפורים ולדעת את התנועות אשר בכוחן נפתחים הפרחים הקטנים עם בוקר [...]; להרהר בַהורים שהכרח היה לצערם, להרהר במחלות ילדים [...]. צריך שיהיו זכרונות על לילות אהבה, להיזכר בזעקות אישה אחוזת חבלי לידה [...]; אבל יש גם הכרח לשהות אצל אנשים גוועים והכרח לשבת עם בר-מינָנים בתוך חדר שחלונותיו פתוחים [...]. ולא די בכך שיש זכרונות. צריך לדעת לשוכחם שעה שהם משופעים, וצריך שיהיה אורך רוח מרובה כדי לחכות עד אשר יחזרו ויבואו שוב, שכן הזכרונות כשלעצמם עדיין אינם שירה. רק שעה שהם הופכים להיות דם בתוכנו, מבט ומחווה, אלמונים ובלתי נפרדים עוד מעצמנו, רק אז ייתכן כי קרֹה יקרה, ובשעה נדירה מאוד, שתיווצר ותעלה מתוכם המילה הראשונה מבית של שיר".

כרגיל, עצות והצעות יתקבלו בברכה. בריאות טובה.

בברכה,

ברק מדינה, רקטור