check
עדכון שוטף - אוגוסט 2019 | לשכת הרקטור

עדכון שוטף - אוגוסט 2019

15 אוגוסט, 2019

 

שלום חברים/ות,

הנה מספר עדכונים שוטפים, שכוללים בשורות טובות וגם פחות טובות.

1. תרומה לקהילה. מאז הפרסום הראשון התווסף מידע רב. מומלץ לעיין בקובץ המעודכן. אני מקווה שהמידע על הפעילויות הרבות והמגוונות הללו ייתן השראה לחברים בקהילת האוניברסיטה ליזום פעילויות נוספות.

2. דוקטורט משותף עם האקדמיה למוסיקה. מל"ג אישרה לאחרונה את התכנית לדוקטורט משותף שלנו עם האקדמיה למוסיקה. זו תכנית יוקרתית, שתכלול רכיב עיוני-תיאורטי ורכיב של כתיבת יצירה מוסיקלית.

3. זכייה במכרז ות"ת להקמת מרכז ארצי למניפולציה גנטית במודלים ביולוגיים. האוניברסיטה זכתה בתחרות ארצית להקמת המרכז, ובמסגרת זו נקבל מענק מ-ות"ת בגובה 12 מיליון ש"ח להקמת המרכז ולהפעלתו. המרכז יופעל במסגרת הרשות למודלים ביולוגיים, ויהיה ממוקם בפקולטה לרפואה. ברכות לצוות שהוביל את הכנת ההצעה הזוכה.

4. מלגות אלון ומעוף ואקדמיה למדעים. זכינו השנה להצלחה גם בתחומים אלה. באשר למלגות אלון, שניתנות לחברי סגל חדשים ומממנות את עלות ההעסקה של החוקרים במשך שלוש שנים (לצד תקציב מחקר ייעודי לחוקר/ת), מתוך 25 הזוכים השנה, 9 הם מהאוניברסיטה שלנו (36%). לאלה נוספים 2 זוכים במלגת מעוף, שמוענקת לחברי סגל חדשים מצטיינים מהחברה הערבית. ברכות לזוכים: תאופיק אחמד (רוקחות); ערן אלדר (פסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה, חברה ורוח); רנא אסעיד (עבודה סוציאלית); עומר בן נריה (מתמטיקה, טבע); נעם גדרון (מדע המדינה ופכ"מ, מדעי החברה); יוסי גלעד (מדעי המחשב); יותם דראייר אימונולוגיה וחקר הסרטן, רפואה); אסף לוי (מחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, חקלאות); קטי מרגוליס (רוקחות); שניר גזית (פיזיקה, טבע); אורן קולודני (מדעי החיים, טבע).

האסיפה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה שישה חברים חדשים לאקדמיה, שלושה מהם חברי הקהילה שלנו: יהודה ליבס (מחשבת ישראל, רוח); אהרן ממן (לשון העברית, רוח); ומיכאל סטון (לימודי האסלאם והמזרח התיכון, רוח). יש לקוות שבהחלטות הבאות יושג גם איזון מגדרי.

5. קידום הוראה. פורסמו משובי הסטודנטים בדבר מידת שביעות הרצון שלהם מן ההוראה שלנו. בממוצע, הנתונים מבטאים שיפור קל בלבד, ונראה שיש עדיין מקום לשיפור. לפי החלטת הסינט, על כל יחידה לפרסם דוח שביעות רצון מהוראה שבו סיכום ממצאי הנתונים שעלו במשובים של הסטודנטים ופירוט הצעדים שיינקטו לשיפור איכות ההוראה ביחידה. הדיקנים הונחו לדון עם מורים שזכו לשביעות רצון נמוכה מ-6 באשר לסיבות אפשריות לכך ודרכים להשתפר.

אני מזכיר כי על כל מורה למלא את פרטי הקורסים שיילמד בתש"ף באתר הסילבוסים הייעודי. שימו לב כי לחידוש שהוסיפה היחידה להוראה ולמידה בעניין זה, של תיאור היבטים של חדשנות בהוראה שנכללים בקורס. בבקשה השתדלו להוסיף רכיבים מסוג זה.

עניין נוסף: אני שותף לעמדה שביטאה קבוצת סטודנטים/ות, לפיה עלינו להשתדל במידה רבה ככל האפשר לנסח שאלות בעבודות ובבחינות בלשון ניטרלית (למשל, במקום "הסבר" מוטב "נא להסביר"). כדאי גם לגלות רגישות תרבותית בשימוש במונחים מסוימים (למשל, השימוש בתואר "שחור" לתיאור דבר שלילי).

6. מנחה אישי/ת (מנטור/ית). גם השנה נמשיך להפעיל את תכנית ההנחיה האישית לתלמידי בוגר. ראשי תחום הוראה ולימודים בפקולטות ימסרו למורים הנחיות באשר לאופן הפעולה בעניין. אגב, בדוח שהגישה לאחרונה ועדת ניטור בינלאומית של אחת היחידה באוניברסיטה נכללה ההמלצה הבאה (ראשונה ברשימת ההמלצות שמסרה הוועדה, בקטגוריה של המלצות שהכרחי ליישמן):

Attention to undergraduate mentoring: Undergraduates described the program as stressful, and they indicated that it was unclear to them who to turn to for advice at a personal level. The department should institute a more formal mentoring program, where faculty are assigned undergrad students to contact and meet with individually.

7. יו"ר ועדת נה"ל. ועדת נה"ל אחראית על נהלי הלימודים באוניברסיטה, וחברים בה סגני הדיקנים וראשי תחום הוראה ולימודים בפקולטות (לשעבר "מזכירים לענייני הוראה"). מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית סיימה תקופת כהונה מוצלחת מאד בתפקיד ואני מודה לה על שירותה המצוין. בעז יובל מהפקולטה לחקלאות נבחר להחליף את מרים ואני מודה גם לו על הנכונות למלא את התפקיד. לצד הובלת הוועדה, יו"ר ועדת נה"ל מוסמך להכריע בערעורים של סטודנטים על החלטות היחידות בנושאים שקשורים לנהלי הוראה ולייעץ ליחידות במקרים מורכבים. אל תהססו לפנות אל בעז להיוועצות בענייני מינהל ההוראה.

8. מחקר. בהמשך למסר קודם שלי בנושא, לצד הצלחות יפות של חוקרי/ות האוניברסיטה בתחום המחקר וזכייה במענקי מחקר, בסיכום כולל מצבנו עדיין לא השתפר. יש לכך ביטויים שונים, ואסתפק כאן בתיאור כמה מהם. אין פתרונות קסם בהקשר זה. בשנים האחרונות פועלת הנהלת האוניברסיטה להגדלה ניכרת של התקציבים שמוקצים לשיפור תשתיות המחקר ולמימון קליטה של חברי סגל חדשים מעולים. עם זאת, אין לנו עדיין המשאבים הנחוצים למימון מרכזי משמעותי מספיק של מלגות לתלמידי מחקר. הקושי בהקשר זה נובע מכך שבהיעדר שיפור בתפוקות המחקר שלנו, ההקצבות שלנו מ-ות"ת בגין מודל המחקר בירידה. עלינו למצוא דרך לצאת מן המעגל-השוטה הזה, שבו בהיעדר מקורות איננו משקיעים מספיק בסיוע לפעילות המחקר, ועקב כך פעילות המחקר אינה משתפרת והמקורות הזמינים אינם גדלים. לצד הגברת המאמצים בתחום גיוס המשאבים, בעיקר למלגות לסטודנטים/ות לתארים מתקדמים, נחוץ מאמץ מוגבר מצד חוקרי/ות האוניברסיטה, שיבטא צמיחה גם בתחום המחקר. לשמחתנו, הצלחנו לעבור לצמיחה בתחום ההוראה, עם גידול צפוי של 10 עד 15 אחוזים במספר הסטודנטים, דבר שיניב גידול מסוים בהכנסות, שישמשו לשיפור תשתיות המחקר; אך בלא צמיחה בתחום המחקר, לא נוכל להשיג את התמורה המיוחלת.

האתגר בנושא זה בה לידי ביטוי במגוון מדדים. ראשית, ירדנו בדירוג במדד שנחאי שפורסם בימים אלה. בשנים 2006 עד 2015 דורגנו במקומות 53 עד 70; מאז חלה ירידה הדרגתית, למקום 87 ב-2016, 101 ב- 2017 ו- 95 ב-2018. השנה ירדנו שוב אל מחוץ למאה המוסדות הראשונים (אם כי סמוך מאד למקום 100 ועדיין במקום השני בארץ בדירוג זה, אחרי הטכניון), וזאת בגין הישגים לא מספיק טובים בתחום הפרסומים האקדמיים. ביטוי דומה למגמה זו ניתן במדד ליידן, שבו מושם דגש על שיעור המאמרים מבין אלה שמפרסמים חוקרי/ות המוסד בשנים הרלוונטיות, שנכללים בעשירון העליון של המאמרים המצוטטים ביותר בתחום הרלוונטי. גם שם יש ירידה בדירוג העולמי שלנו.

בתחום מענקי ERC לחוקרים/ות בתחילת הדרך, חוקרי/ות האוניברסיטה זכו ב- 7 מענקים של האיחוד האירופי. זהו הישג יפה, בדומה למספר הזכיות הממוצע שלנו בשנים האחרונות (בטכניון זכו 8, ב-ויצמן 6, בתל-אביב 5 ובבן-גוריון 4). לעומת זאת, התוצאות של מענקי הקרן הלאומית למדע בשנה זו לא היו מוצלחות. היקף המענקים שבו זכינו השנה ירד משמעותית, מ-34.9 מיליון ש"ח בשנה שעברה (וממוצע ארבע השנים האחרונות 33.2) ל- 30.5 בלבד השנה, ירידה של 12.5% (וליתר דיוק, בלי מענקי רפואה ממוקדת אישית (רמ"א), שלא היו בעבר, צניחה של 17%). בשנה שעברה ירדנו למקום השני והשנה ירדנו למקום השלישי. במענקים אישיים, הירידה בסכומים היא ב- 9%, ובמספר הזכיות מ- 127 ל- 110. תחומים בולטים לחיוב הם מדעי החיים ורפואה (מקום ראשון, כמעט כפליים לעומת המוסד הבא אחרינו) ומדעי הרוח (מקום שני, צמוד למקום הראשון); התחומים שבהם לא הצלחנו מספיק השנה הם מדעים מדויקים (מקום רביעי, כמחצית מ-אונ' ת"א) וחברה (מקום שלישי, פער ניכר מ-אונ' ת"א). מתוך כלל המענקים האישיים שאושרו, ירדנו מ- 22% בשנה שעברה (מקום ראשון) ל- 19% השנה (מקום שני). למטה כמה נתונים נוספים.

2019 ב-ש"ח

תוכנית

העברית

תל אביב

וייצמן

טכניון

בר אילן

חיפה

בן גוריון

מענק אישי

24,415,000

25,982,000

10,392,000

 18,132,000

 14,448,332

 8,540,000

 18,365,000

מוקדי מחקר

0

0

3,486,540

 2,419,770

 -

 -

 -

ביכורה

237,000

250,000

500,000

 250,000

 -

 250,000

 250,000

ציוד סגל חדש

4,267,790

6,423,110

4,279,720

 10,092,680

 3,257,565

 -

 5,119,400

סה"כ

28,919,790

32,655,110

18,658,260

30,894,450

17,705,897

8,790,000

23,734,400

רמ"א

1,650,000

3,800,000

3,100,000

 2,875,000

 -

 -

 1,050,000

סה"כ כולל רמ"א

30,569,790

36,455,110

21,758,260

33,769,450

17,705,897

8,790,000

24,784,400

 

 

זכיות במענקי מחקר אישיים, לפי תחומים:

 

עברית

תל אביב

ויצמן

טכניון

בר אילן

חיפה

בן גוריון

מדויקים

5,710,000

10,280,000

4,467,000

9,477,000

5,120,000

1,390,000

7,096,000

זכיות

23

41

16

37

20

6

30

חיים והרפואה

11,389,000

6,005,000

5,265,000

6,875,000

4,709,000

780,000

6,894,000

זכיות

40

22

18

24

17

3

25

רוח

3,250,000

3,420,000

0

0

1,715,332

2,230,000

1,145,000

זכיות

25

26

0

0

15

16

9

חברה

3,931,000

6,282,000

660,000

1,480,000

2,904,000

4,215,000

3,350,000

זכיות

21

32

2

8

18

23

19

זכיות סה"כ

109

121

36

69

70

48

83

 

24,290,000

25,987,000

10,392,000

17,832,000

14,448,332

8,615,000

18,485,000

 

 

על כל חבר/ת הסגל שאין לו/ה מענק מחקר פעיל, להגיש בקשה לקרן הלאומית למדע במחזור ההגשה הקרוב, גם אם בכוונתו/ה להגיש בקשה לקרנות מחקר אחרות. 

נותרו לנו רק שלוש שנים – השנים האקדמיות תש"ף, תשפ"א ו-תשפ"ב – שבהן אנו מקבלים מ-ות"ת מענק מיוחד, בגובה של כ- 100 מיליון ש"ח לשנה, בנוסף לתקציב הרגיל שלנו, על-פי תכנית ההתחדשות של האוניברסיטה. בתקופה זו מוטלת על כולנו החובה למאמץ מיוחד להביא לגידול ניכר בפעילות המחקר באוניברסיטה, כדי שנוכל להמשיך לפעול בהיקף הפעילות הקיים גם בתום תקופת המענק המיוחד, כדי לשפר את המעמד הבינלאומי שלנו ובעיקר כדי לממש את הייעוד לשמו אנו פועלים – מחקר והוראה לקידום הידע האנושי.

בברכה, ברק