English Version

 

שלום חברים,

אני שמח לשתף במספר עדכונים על הנעשה באוניברסיטה. באחרונה נערכו אצלנו שני אירועים ציבוריים – ישיבת הממשלה ונאום של נשיא אוקראינה – שביטאו שוב את המעמד הציבורי המיוחד של האוניברסיטה שלנו.

1. פרסים והוקרה: ברכות חמות לחברינו, זוכי פרס רוטשילד לשנת 2022: רות הכהן (החוג למוסיקולוגיה, מדעי הרוח) ודיויד וייסבורד (המכון לקרימינולוגיה, משפטים). עימם זכו שני חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב: נירה ליברמן (פסיכולוגיה) וג'רמי כהן (היסטוריה של עם ישראל). זהו הישג שמתווסף להצלחה בפרסי א.מ.ת., שם שלושה מבין שישה הזוכים השנה הם חברי סגל באוניברסיטה (חרמונה שורק, רות לפידות וגידי שלח-לביא).

הוכרזו המצטרפים החדשים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מבין עשרה החברים החדשים, חמישה הם חברות וחברי סגל באוניברסיטה העברית: שולמית אליצור (ספרות עברית, מדעי הרוח), נעם ניסן (מדעי המחשב), רוג'ר קורנברג (מדעי החיים, מדעי הטבע), מיכאיל קרייני (משפטים) ורונית ריצ'י (לימודי אסיה, מדעי הרוח). עימם נבחרו: רחל אלתרמן (תכנון ערים, הטכניון), אורה אנטין-וולמן (פיזיקה, אוניברסיטת תל אביב ו-ב"ג), מאיר להב (כימיה, מכון ויצמן), לסלי לייזרוביץ (כימיה, מכון ויצמן) ונעמה פרידמן (חינוך, אוניברסיטת תל אביב). אנחנו ממשיכים להיות המוסד הדומיננטי גם מקרב חברי האקדמיה: 62 מבין 143 החברים (כ-43%) הם חברי סגל באוניברסיטה העברית. ברכות חמות לשולמית, לנעם, לרוג'ר, למיכאיל ולרונית על ההכרה היפה הזו בתרומה האקדמית המצוינת שלהם.

אנו ממשיכים להצליח בזכייה במענקים לחברי סגל צעירים מטעם קרן עזריאלי. הקרן בוחרת בכל שנה שמונה (והשנה תשעה) חברי סגל מצטיינים שהחלו לכהן השנה או צפויים להתחיל לכהן בשנה הבאה, וכל מוסד רשאי להגיש עד שישה מועמדים. לאחר שבשנה שעברה חמישה מבין שישה המועמדים של האוניברסיטה שלנו זכו במענק, השנה זכו במענק כל שישה המועמדים שהצענו, נקלטים חדשים באוניברסיטה העברית. הזוכים: ענת ארזי (קוגניציה ורפואה), ערן בלכר (מדעי החיים, מדעי הטבע), קרמה בן יוחנן (מדעי הדתות, מדעי הרוח), רונן גוטסמן (כימיה, מדעי הטבע), תום הופ (מדעי המחשב) ונועם זיגלמן (פסיכולוגיה וקוגניציה). ששה המענקים הללו, שמממנים חלק ניכר משכרם של הנקלטים בשלוש השנים הראשונות באוניברסיטה, מצטרפים לזכייה של שמונה נקלטים חדשים נוספים השנה במלגות אלון (ומעוף) של ות"ת, באופן שמבטא את האיכות הגבוהה של הנקלטים השנה.

אגב, יש הישגים יפים גם במענקים לחוקרות ולחוקרים צעירים: במלגת פוסט-דוקטורט של קרן רוטשילד, שלושה מבין שישה הזוכים סיימו את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה שלנו; ובקרן פולברייט, חמישה מבין שבעה-עשר הזוכים סיימו דוקטורט באוניברסיטה העברית. הישגים מצוינים גם במלגות התחרותיות לתלמידי דוקטורט: בקרן קלור, חמישה מבין 12 הזוכים הם תלמידי מחקר באוניברסיטה העברית; ובקרן עזריאלי, 8 מבין 22 הזוכים הם תלמידי מחקר באוניברסיטה שלנו.

2. חוקרות וחוקרים בינלאומיים: לאחר מאמץ ניכר של מל"ג ושל ור"ה, בהובלת סגן הנשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, אורון שגריר, אישרה הממשלה את ההצעה להעניק אישורי עבודה לבני ובנות זוג של חוקרות וחוקרים באקדמיה. ההחלטה חלה על חברי סגל, משתלמי פוסט-דוקטורט ותלמידי דוקטורט. המהלך צפוי להגביר את הביקוש של חוקרים מחו"ל להצטרף אלינו. ניתן לקבל פרטים נוספים ברשות לבינלאומיות.

3. שכר שווה לעובדות ולעובדים. אגף משאבי אנוש של האוניברסיטה ערך, בהתאם להוראות החוק, דוח על מידת השוויון בשכר בין נשים לגברים באוניברסיטה העברית בשנת 2021. הדוח זמין כאן. ארגון הסגל האקדמי לומד את הנתונים וצפוי לסייע בהפקת לקחים כדי לפעול לקידום שוויון גם בתחום חשוב זה.

4. עבודה סמינריונית. במסגרת הלימודים, עורכים הסטודנטים עבודת מחקר במסגרת קורס שמכונה "סמינריון". הדבר נועד להקנות לסטודנטים מיומנויות של עריכת מחקר אקדמי עצמאי (לרבות סקירת ספרות, במקרים שבהם עריכת מחקר ניסויי אינה אפשרית בלימודי הבוגר), של כתיבה אקדמית והצגת ממצאי המחקר בפני הכיתה, והזדמנות להיכרות אישית עם חוקרת או חוקר באוניברסיטה. קיימת בעניין זה שונות רבה באוניברסיטה.

במדעים העיוניים (החוגים בהר הצופים), מוחלת כמעט בכל החוגים הדרישה להשלמת סמינר אחד או שניים בתואר הראשון. הסוגיות שטעונות הסדרה בחוגים הללו הן, בין היתר, אלה:

• יש לקבוע בכל חוג (או פקולטה) מסמך הנחיות למורה ולסטודנט. במסגרת זו, יש לקבוע אמות-מידה באשר למתכונת העבודה, היקפה והציפיות באשר לתרומה המדעית שנובעת ממנה. במסגרת זו יש לקבוע מהם רכיבי הציון (למשל, האם ניתן ציון בגין ההרצאה, בגין השתתפות פעילה ומתן משוב לסטודנטים אחרים, וכדומה), מועדי ההגשה של העבודות, האם מותרת הגשה בזוגות והיבטים נלווים.
• הכרחי לוודא שמורה הקורס מספק/ת הנחייה בכתיבת העבודה. ההנחיה אמורה לכלול לפחות ארבעה שלבים: א) הגשת הצעת המחקר, ומשוב להצעה; ב) הרצאה של כל סטודנט בפני כלל המשתתפים בקורס וקבלת הערות להרצאה; ג) הגשת טיוטה של העבודה וקבלת הערות לטיוטה; ד) הגשת הגרסה המתוקנת וקבלת ציון, עם הערות מפורטות.
• יש שונות בקביעת היקף נקודות-הזכות בגין סמינר. בחלק מן הפקולטות, ניתנים למורה ולסטודנט 4 נ"ז ובאחרות 6 או 8 נ"ז (לעניין שקלול הציון הסופי או לעניין מכסת הנקודות לתואר). ועדת נה"ל תדון בעניין ותבחן אפשרות לקבוע הסדר אחיד.

במדעים הניסויים (וכן בחוג לסטטיסטיקה), השונות רבה עוד יותר. בצד חוגים שבהם יש חובת הגשת עבודת סמינר (חקלאות, רוקחות, מדב"ר, ריפוי בעיסוק וסיעוד), בשאר החוגים אין חובה כזו, ולכל היותר מוצעת האפשרות לכתוב סמינר, אך אין חובה לעשות כן. אני סבור שזהו מצב שאינו מיטבי. הכנת עבודת מחקר היא חלק הכרחי של הכשרה אקדמית וכאמור היא גם הזדמנות להנחיה אישית, שעשויה לעודד המשך לימודים לתארים מתקדמים. עבודה סמינריונית יכולה לכלול סקירת ספרות, דיון ביקורתי במאמר, הצעה לניסויים, ומכלול היבטים אפשריים נוספים, גם בלי עריכת ניסוי. אני מקווה שראשי היחידות הרלוונטיות ייזמו דיון לבחון שינוי של המצב הקיים, במסגרת המהלך לעודד למידה פעילה. גם חברות וחברי הסגל מוזמנים להירתם לפעולה בעניין.

5. מרכז למחקר רב-תחומי במדע הנתונים (CIDR): צוות המרכז, שבראשו דפנה שחף ויובל בנימיני, מזמין את חוקרות וחוקרי האוניברסיטה לבחון קיום פעילות מחקר בשיתוף המרכז. המרכז נועד לספק לחוקרים מכל התחומים כלים, ידע ושותפים נחוצים לניתוח נתונים ברמה גבוהה. הנה עדכונים מאת מנהלי המרכז: 

• יש לנו מעבדה לתמיכה בפרויקטים מבוססי-נתונים (מכל הדיסציפלינות), ובדיוק גייסנו מדען נתונים ראשי חדש ורעב – נצלו את ההזדמנות. אם יש לכם פרויקט ואתם צריכים ייעוץ או תמיכה, מלאו את טופס הפניה באתר שלנו.
• בקרוב, כנס "כלים ובעיות": בניתם כלי חדש שמחפש שימושים? יש לכם בעיה שנראה שאף שיטה קיימת לא מתאימה לה ממש? בואו לספר על המחקר שלכם וללמוד על הבעיות והכלים של חוקרים אחרים, ואולי תמצאו שיתופי פעולה מעניינים. להשתתפות לחצו כאן.
• יש לכם מאגר נתונים מעניין שאתם רוצים להנגיש (לחוקרים אחרים או לציבור)? צריכים שעות מתכנת בשביל לבנות סביבו אתר, או אולי סתם עזרה בפרסום? דברו איתנו, חבל שיישב לבד בחושך. 
• יוזמת Data Science for Social Good יוצאת לדרך בחודש יולי. קבוצות סטודנטים ישתתפו בפרויקטים מבוססי-דאטה עם ארגונים ממשלתיים ועמותות. לפרטים, dssg.cidr@mail.huji.ac.il.
• המרחב החדש שלנו בקמפוס גבעת רם קרוב לפתיחה, וחברי המרכז יכולים להזמין את חדר הישיבות שלנו. לקבלת הוראות, שלחו לנו אימייל.

חוץ מזה, למי שלא מכיר, אלה הפעילויות השגרתיות שלנו שיכולות לעזור לכם:

תמיכה בחוקרים:

• אנחנו מציעים מלגות ומענקים לתמיכה בפרויקטים שלכם. אם פספסתם את מועדי ההגשה לקולות הקוראים שלנו, עקבו אחר הפרסומים באתר וברשימת התפוצה (להצטרפות השיבו למייל זה) כדי לדעת על הזדמנויות נוספות.
• אנחנו תומכים בקורסים. אם אתם מלמדים קורס העוסק בניתוח נתונים, אנחנו מציעים סיוע במימון מתרגלים ועוזרי הוראה, פרסום הקורס ופתיחתו לסטודנטים מחוץ לתוכנית הרשמית.
• רוצים להיות חברי מרכז CIDR? כתבו לנו ונתקדם משם: cidr@mail.huji.ac.il

תמיכה בסטודנטים:

• קורס מבוא למדע המידע בקצב אישי (MOOC): אנו מציעים קורס ייחודי לבעלי רקע בסיסי בתחום (וגם אמביציוזיים חסרי ניסיון) שייתן לכם "ללכלך קצת את הידיים" ולפגוש עוד אנשים שעושים צעדים ראשונים במדע נתונים. הקורס מאפשר לתלמידי מחקר לפתח מיומנויות באיסוף וניתוח דאטה, בקצב אישי ובכלים הרלוונטים למחקר הספציפי שלו/ה. הלמידה אמנם אינדיבידואלית אך נעשית בקבוצה מונחית וידידותית, שתבטיח התמדה והתקדמות (חפשו בשנתון לפי שם או מספר הקורס "מבוא למדע המידע בקצב אישי" 67876).
• מלגות לתלמידי תארים מתקדמים בתחומי הליבה של מדע נתונים: עקבו אחר הפרסומים באתר וברשימת התפוצה שלנו (להצטרפות השיבו למייל זה) למידע על המלגות שאנחנו מציעים מדי שנה לתלמידי תואר שני, שלישי ופוסט-דוקטורט.

רוצים לדעת עוד? באתר שלנו תוכלו לקרוא על פעילות המרכז והחזון שלנו, להתעדכן בלוח אירועים, להכיר את חברי מרכז CIDR ועוד. אם התחום מעניין אתכם, בעמוד החדשות תוכלו לקרוא על המחקרים שנעשים בתחום באוניברסיטה העברית - מפיתוח אלגוריתם שמנתח עדויות שואה, ועד לאפליקציית מעקב-מרחוק אחר ציפורים במסעם מאירופה לאפריקה ובחזרה. ספרו לקולגות ולסטודנטים שלכם על CIDR ועזרו לנו להגדיל את הקהילה הרב-תחומית שלנו.

6. נושאות ונושאי תפקידים חדשים באוניברסיטה. הושלמה בחירת נושאי התפקידים למשרות של ניהול אקדמי. ממלאי התפקיד החדשים יחלו בתפקידם ב-1.10.22:

• רקטור: תמיר שפר (במקום הח"מ).
• דיקן הפקולטה למשפטים: תומר ברודי (הדיקנית היוצאת – דפנה לוינסון-זמיר);
• דיקן הפקולטה לחקלאות: שאול בורדמן (הדיקן היוצא – בני חפץ);
• דיקנית הפקולטה למדעי החברה: גילי דרורי (הדיקן היוצא – תמיר שפר);
• מנהל בית-הספר לחינוך: אדם לפסטיין (שמצטרף אלינו מאוניברסיטת בן-גוריון) (המנהל היוצא – משה טטר);
• ראשי מכונים במדעי הטבע – מכון רקח לפיסיקה: נדב כץ (במקום ערן שרון); מכון איינשטיין למתמטיקה: ג'ייק סולומון (במקום תמי ציגלר); המכון למדעי החיים: גיא בלוך (במקום עודד ליבנה);
• ראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים: יצחק (איציק) חן (נבחר לתקופת כהונה שנייה);
• ראש מכון טרומן לחקר השלום: יובל שני, ובשנה הקרובה יפעת מעוז (סיימה את תקופת כהונתה ורד ויניצקי-סרוסי);
• ראש היחידה להוראה ולמידה (יה"ל): אילן בנשלום (מסיים את כהונתו אהרן פלמון).

תודה למי שמסיימים את תקופת הכהונה; אולי מתאימה לכאן שורת הפתיחה הידועה באחד השירים של אברהם בן-יצחק, "אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ, כִּי יַרְחִיקוּ נְדוֹד". תודה גם לנושאי המשרה החדשים, על נכונותם להתנדב למלא תפקידים ציבוריים באוניברסיטה שלנו.

קיץ נעים. הערות והצעות יתקבלו בברכה. במכתב הבא אעדכן באשר למצבנו בדירוגים הבינלאומיים (לאחר פרסום מדד שנחאי, שצפוי ב-15 באוגוסט).

בברכה, ברק