שלום,

העדכון הפעם עוסק בהתקדמות הפעילות שלנו בתחום הקורסים המקוונים ושימוש בטכנולוגיה בהוראה. אשמח לקבל מידע נוסף, ולהפיצו, על פעילויות אחרות בתחום זה. להלן אסקור בתמציתיות את הפעילות הקיימת, ובעקבות זאת אציע הערכה של מצבנו בתחום זה. אני מבקש להודות לעוסקים/ות במלאכה במסירות ובמקצועיות, ובהם: צוות הטכנולוגיה בהוראה ב-יה"ל, בהובלת פרופ' רועי שנהר ויוחאי עופרן, וראש יה"ל, פרופ' אהרן פלמון; ועמם חברי הוועדות בנושא; היחידה להוראה מקוונת, בהובלת פרופ' אסף פרידלר ומנהל היחידה, סער גרשון; צוות הרשות למחשוב; יחידת המולטימדיה שבאגף השיווק; צוות תכנית אבני פינה; צוות פרוייקט מודל, גב' חנה סלוצקין ואלי לוי; ורכזי התמיכה במודל בפקולטות.

 

הפעילות הקיימת בתחום באוניברסיטה העברית:

1. צילום קורסים ושידורם (בשידור חי או בהקלטה). זהו תחום פעילות שנועד בעיקר לסייע לסטודנטים/ות שנבצר מהם/ן להשתתף בשיעור, ולאפשר לקיים שיעורים לסטודנטים/ות בקמפוסים שונים. כמעט כל מערכות הצילום כיום מופעלות בפקולטות הניסוייות (14 מערכות ב-טבע, 4 בחקלאות, 4 ברפואה וברפואת שיניים) ורק מיעוטן בעיוניות (3 בחברה ו- 1 במינהל עסקים). רבים מקורסי אבני פינה הוקלטו וזמינים לצפייה.

 

2. לומדות. אנו מפעילים לומדות בתחומים משיקים להוראה ולמחקר (לומדה למניעת הטרדה מינית, ו-לומדה לאתיקה במחקר).

 

3. קורסים מקוונים עם קרדיט אקדמי. המדובר בקורסים שפותחו כך שיילמדו במתכונת מקוונת (ולא בצילום של הרצאה בכיתה). שיטת ההוראה בקורסים אלה שונה מקורסים רגילים, והפקת הקורסים נעשית בסיוע גורמי מקצוע שמתמחים בכך. אנו מציעים קורסים מקוונים בשתי מסגרות עיקריות: האחת, תואר מוסמך מבוסס טכנולוגיה בחינוך יהודי במרכז מלטון, שמיועד לסטודנטים/ות מחו"ל (שמשלימים את הלימודים בסמסטר קיץ בלמידה רגילה). המסגרת השנייה היא קורסים שמיועדים לסטודנטים/ות באוניברסיטה, רובם במסגרת תכנית אבני פינה. הקורסים המקוונים שמוצעים כיום לסטודנטים: פני משה; השירה העברית החדשה; תולדות התפתחות האדם והתשתית הביולוגית; שימוש לטוב/שימוש לרעה בסמים, התמכרויות וטיפול; קוראים עולם – ספר בראשית כמבוא לאנתרופולוגיה; משפט וחברה; בריאות העובד והסביבה; זכר ונקבה ברא אותם: מבטים ביקורתיים על המגדר והסדר החברתי. בימים אלה נמצאים בשלבי הכנה שונים שבעה קורסים מקוונים נוספים. אנו בוחנים כעת מהלך לאפשר גם לחברי/ות הסגל באוניברסיטה לצפות בקורסים המקוונים.

 

4. קורסים מקוונים ללא קרדיט. התקשרנו לפני שנים אחדות בהסכם עםCoursera . במסגרת זו מוצעים שבעה קורסים (רובם בשפה האנגלית) של חברי סגל באוניברסיטה: עידן שגב; מיכל פרנקל (בשיתוף מורים אורחים); נעם ניסן ושמעון שוקן; רז קופרמן, איתמר צביק ואהוד דה-שליט; אריאל הירשפלד; אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ. קורסים אלה פתוחים לציבור הרחב. באחרונה החליטה ממשלת ישראל להתקשר עם חברה אחרת, edX, ובמסגרת זו יוצגו מעתה הקורסים המקוונים שיופקו באוניברסיטה ומיועדים לציבור.

 

5. הוראה מתוקשבת של שפות. הפקולטה למדעי הרוח מפעילה מזה שנים אחדות קורסים מקוונים ללימוד שפות (עברית מקראית, ארמית ויידיש, ברמות שונות), באמצעות חברת eTeacher.

 

6. שימוש בטכנולוגיה בהוראה. הוקמה ועדת היגוי לנושא, שבה שותפים יה"ל, הרשות למחשוב, נציגי הקמפוסים ונציגת הסטודנטים. יה"ל מקיימת סדנאות לסגל בנושא, וכן מסתייעת באייל בן-חור לשדרוג קורסים במודל. כמו כן, יה"ל מובילה פיתוח רצוף של מערכת מודל לפי אפיון צרכי ההוראה באוניברסיטה. נוסף על כך, נרכשו (או נמצאים בשלבי התקשרות) אמצעים נוספים: נרכש מנוי מוסדי ל-ParticiPoll, לצורך קיום משאלי-בזק בשיעור; אנו בעיצומו של מו"מ לרכישת מערכת לסריקת בחינות שתאפשר בדיקה ממוחשבת של בחינות; אנו עובדים על הרחבת המיזם הקיים של בחינות ממוחשבות מבוססות מודל לכלל האוניברסיטה; נבחנת רכישה של מערכת לבדיקת מקוריות עבודות; תמונות הסטודנטים יקושרו בקרוב לפרופיל המשתמש במודל; ועוד.

 

הערכה ביקורתית של המצב הקיים וכיווני התפתחות לעתיד:

1. פיתוח קורסים מקוונים. במחקר שנערך אצלנו לפני שנים אחדות (בקורס יסודות ההסתברות לתלמידי כלכלה וסטטיסטיקה) לא נמצא הבדל מובהק בהישגים של התלמידים ובהערכות ההוראה של הקורס בין לימוד הקורס בהוראה מקוונת לבין לימוד בקורס רגיל. סביר להניח שממצא זה אינו תקף באותה מידה בכל התחומים. יש חשיבות רבה לאינטראקציה בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין המורים, ולפחות בעתיד הנראה לעין אין בכוונתנו לעבור באופן נרחב להוראה מקוונת במקום הוראה פרונטאלית. בה בעת, יש יתרונות רבים להגדלת היצע הקורסים המקוונים. ראשית, הפקת קורס מקוון מאפשרת להפוך אותו נגיש לציבור רחב, בתוך האוניברסיטה (למשל בקורסי אבני פינה) ומחוצה לה (מספר הצופים בקורסים של חברי סגל שלנו בקורסרה עולה על 300,000 איש). יש לכך תרומה חשובה לקידום המעמד הציבורי והאקדמי שלנו, בארץ ובעולם. אנחנו נמנים עם המובילים בתחום בישראל, אך שני מוסדות (הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב) הפיקו מספר גדול יותר של קורסים מאתנו. שנית, הפקת קורס מקוון היא אמנם ממושכת, עלותה הגבוהה (כ- 100 אלף דולר לקורס) ממומנת רק בחלקה ממקורות חיצוניים (ות"ת מממן בכל שנה עשרות קורסים בהפקת המוסדות האקדמיים בארץ שזכו במכרז בעקבות "קול קורא"), והיא כרוכה גם בעדכון שוטף של הקורס, אך תועלתה רבה. הפקת קורס מקוון מאפשרת למורה לקבל משוב פדגוגי, אקדמי וטכני מגורמי מקצוע, ובזכות כך התוצר הסופי הוא קורס ברמה אקדמית גבוהה יותר מאשר קורס רגיל. התוצר הסופי, כמו גם תהליך העבודה על הקורס, מניבים לא אחת גם שיפור ההוראה בקורסים רגילים. לכן, אנו מעודדים הפקת קורס מקוון, באמצעות מימונו והענקת הסיוע המקצועי הנחוץ, והכרה בכפל נ"ז בעומס ההוראה בשנה שבה מופק הקורס (ועוד מחצית מהנ"ז בכל שנה שבה הוא מופעל ומעודכן באופן שוטף). אני קורא לכם/ן לפנות בהצעות לפיתוח קורסים מקוונים, פנימיים וחיצוניים כאחד, באמצעות פנייה אל סגן הרקטור אסף פרידלר.

 

2. צילום קורסים. מומלץ לצלם ולהקליט את השיעורים בקורסי החובה בלימודי הבוגר, ולאפשר צפייה בהם במודל. הדבר עוזר מאוד לסטודנטים/ות וגם מאפשר לקיים קורסי קיץ בשיטת "כיתה הפוכה", שבה בבית לומדים ובכיתה מכינים שיעורים (במפגשי תרגול), כדי לאפשר למי שנכשל בקורס לחזור עליו בקיץ במקום בשנה העוקבת. דבר זה יכול לסייע במניעת נשירה. אנשי סגל המעוניינים להצטרף למהלך זה מוזמנים לפנות לאסף פרידלר. היבט נוסף הוא ארגוני, ועיקרו המרת ההתקשרות של כל פקולטה בנפרד עם ספק השירות בהתקשרות מרוכזת, ובחירת הספק המיטבי.

 

3. הפקת קורסי הכנה מוקלטים. הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה וצמצום הנשירה מחייבים אותנו לשלב קורסי הכנה מוקלטים, שתכליתם הכנה טובה יותר של הסטודנטים לפני תחילת הלימודים. גם כאן, נשמח מאד לקבל הצעות להקלטת קורסים למטרות אלה. עלינו לפעול להגברת השימוש באמצעי זה לפיתוח קורסי הכנה.

 

4. שילוב טכנולוגיה בהוראה. מומלץ להשתתף בסדנאות יה"ל בתחום זה (אגב, החל מהשנה השתתפות בסדנה של יה"ל היא קריטריון אפשרי לקבלת המענק האקדמי). חברי/ות הסגל מוזמנים/ות גם להציע הצעות לפיתוחים נדרשים בתחומים אלה, באמצעות פנייה אל ראש טכנולוגיות הוראה ממוחשבות ביה"ל, רועי שנהר. חשוב לעדכן את רועי גם על יוזמות שעולות בנושא ביחידות, כדי שנוכל לשתף בהן את כלל קהילת האוניברסיטה ואולי אף לתמוך בהן ברמה אוניברסיטאית.

 

 

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה.

בברכה,

ברק מדינה