שלום לחברי/ות הסגל,

עם החזרה מחופשת פסח, הנה כמה עדכונים:

1. סמסטר ב', במתכונתו החדשה – קיצור חופשת פסח לשבוע אחד בלבד – נפתח היטב. השנה הורחבה האפשרות להתחיל בלימודי הבוגר בסמסטר ב, ובנוסף למרבית החוגים במדעי הרוח ולשני חוגים במדעי החברה, נפתחו לרישום גם החוגים גם במתמטיקה ובמדעי המחשב. ההרשמה הייתה מועטה, אך בכוונתנו להמשיך במהלך זה ולבחון את האפשרות להרחיבו לחוגים נוספים.

ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ט בעיצומה, ולעת עתה הנתונים מעט טובים יותר מאשר בשנה שעברה. קיימנו "יום פתוח" מוצלח מאד בקמפוס ספרא, בהובלה נמרצת של מנהלת אגף השיווק, עפרה אש, ובהשתתפות עשרות רבות של חברי/ות סגל מינהלי ואקדמי, שטרחו ובאו לעבודה ביום שישי אביבי.

2. קליטות של חברי סגל אקדמי: במרבית הפקולטות הסתיימו הליכי הקליטה, אך במספר יחידות, רובן במדעים הניסויים, ההליכים עדיין בעיצומם ולכן הנתונים שלהלן צפויים להשתנות. עד כה, אישרו את הצטרפותם לסגל שלנו בתשע"ט 42 חברי סגל חדשים, ולהם נוספים עוד 11 נקלטים שצפויים להצטרף לשורותינו בתש"פ. השיעור של מועמדים שהשיבו בחיוב להצעה שלנו להצטרף לסגל האוניברסיטה עלה השנה באופן ניכר, וזאת בהתאמה לגידול המשמעותי בתקציבים שהוקצו למימון ההצטיידות של החוקרים החדשים. הדיקנים, ועמם ראם סרי, ראש הרשות למו"פ, ובהובלת הנשיא, ראויים להערכה רבה על תרומתם הרבה לתוצאה זו.

נפרסם את שמות הנקלטים החדשים בעוד שבועות אחדים, לאחר שיושלמו ההליכים בכל היחידות. בינתיים, הנה נתונים דמוגרפיים אחדים על הנקלטים שצפויים להצטרף אלינו בתשע"ט שעליהם כבר הוחלט עד כה (על הקליטה של חלקם הוחלט בשנה שעברה): בנקלטים לתשע"ט יש שני חברי-סגל ערבים 5%). שיעור הנשים הוא שליש, אך בעוד במדעים העיוניים השיעור הוא 43% (10 מתוך 23), במדעים הניסויים רק 21% הן נשים (4 מתוך 19, ובקבוצה שכוללת גם את מי שמועמדותם אושרה אך טרם השיבו להצעה, 6 מתוך 27). המגמה של קליטת חברי הסגל שאינם אזרחי ישראל נמשכת, ול- 17 חברי הסגל הקיימים יתווספו בתשע"ט לפחות שני חברי סגל (5%).

3. פרסים ומלגות: ברכות לפרופ' (אמריטוס) משה שרון מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, על קבלתו לשורות האקדמיה הצרפתיתAcadémie des Inscriptions et Belles-Lettres ; ולפרופ' (אמריטוס) סהרן שלח מהמכון למתמטיקה על זכייתו ב- Schock Prize in Logic and Philosophy of the Royal Swedish Academy of Sciences, 2018.

חמישה חוקרים/ות צעירים/ות מבין שמונה המועמדים שהוגשו מטעם האוניברסיטה זכו במלגת רוטשילד ללימודי פוסט-דוקטורט בחו"ל; עשרה משתלמי פוסט-דוקטורט מהודו ומסין שצפויים להשתלם באוניברסיטה העברית זכו במלגה מטעם הקרן המיוחדת של ות"ת לעניין זה; שלושה מבין שמונת הזוכים במלגת אדמס מטעם האקדמיה הלאומית למדעים, שמיועדת לתלמידי מחקר במדעים הניסויים, הם מהאוניברסיטה שלנו; לבסוף, ארבעה תלמידי תיכון שלומדים אצלנו בתכנית "אלפא", במסגרת האוניברסיטה העברית לנוער, זכו בפרסים בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" במסגרת מוזיאון המדע על עבודות שעשו בהנחיית חברי סגל שלנו: איתי עדן (תארוך פלאו-מגנטי בתל מגידו, המכון למדעי כדור הארץ, המעבדה של ד"ר רון שער); הלל שוחט (דיו מבוסס נחושת, המכון לכימיה, פרופ' שלמה מגדסי); מיכאל קינן (אלגוריתם להקלדה לחיזוי מילים לחולים משותקים, ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ואלס"ק, פרופ' נפתלי תשבי); שחרית פילזנר (מנגנונים מוחיים בתסמונת קדם וסתית, הפקולטה לרפואה והדסה, פרופ' גדי גואלמן).

4. מל"ג: אנו לקראת סיומו של מהלך אינטנסיבי, בהובלתה של המזכיר האקדמי, עירית מגורה-לוי, וסגנית הרקטור, ברטה לבבי-סיוון, להסדרה של כל תכניות הלימודים שלנו בהתאם להנחיות המל"ג.

5. שיפור הוראה: הוועדה המתמדת החליטה לאחרונה להנחות את הדיקנים ואת ראשי החוגים לפעול לקידום ההוראה, באמצעות המלצה לנקוט ארבעה צעדים עיקריים: "א) הכנת דו"ח שביעות רצון מהוראה; ב) בקורס שבסקר שביעות הרצון של הסטודנטים מהוראה זכה להערכה משוקללת נמוכה מ- 6, ימנו החוג או הפקולטה חבר/ת סגל בכיר/ה, שיבחנו את הבעייתיות שבקורס ויציעו פתרונות אפשריים לשיפור הקורס, תוך היוועצות ב-יה"ל כגורם מקצועי מסייע. פקולטה רשאית לקבוע לעניין זה סף גבוה יותר מ- 6. ג) הדיקן ישוחח עם מרצה שבסקר בשנה מסוימת זכה להערכה משוקללת נמוכה מ- 6. המרצה ישתתף בשנת הלימודים העוקבת בסדנה לקידום ההוראה. אם ההערכה המשוקללת נותרה נמוכה מ- 6 גם בשנה שלאחר מכן, ישתתף המרצה בשנת הלימודים הבאה בתכנית ייעוץ אישי ב-יה"ל. פקולטה רשאית לקבוע לעניין זה סף גבוה יותר מ- 6. ד) מומלץ ליחידות אקדמיות לעודד את חברי הסגל להשתתף, לפחות אחת לשלוש שנים, בסדנה לקידום ההוראה. מומלץ ליחידות לקבוע כי לפני תחילת שנת הלימודים יוזמנו כל המתרגלים החדשים ביחידה להשתתף בסדנה מרוכזת לקידום ההוראה. ניתן לקיים את הסדנה בפקולטה".

בהמלצתו של רועי שנער, חבר סגל במכון לכימיה וראש תחום טכנולוגיות הוראה ב-יה"ל, אני מפנה את תשומת לבכם למחקר שמצורף כאן. (אמל"ק: א) יש ממצאים רבים על היתרונות המובהקים סטטיסטית של שימוש בשיטות לימוד אינטראקטיביות על פני שיטת הלימוד הפאסיבית המסורתית של הרצאה. עם השיטות האינטראקטיביות המוצלחות נמנות: עבודה בקבוצות במהלך השיעור, הצגת שאלות לסטודנטים במהלך השיעור ושימוש ב"קליקרים". ב) למרות הממצאים, חברי הסגל במוסדות האקדמיים המובילים מתקשים לזנוח את שיטת ההוראה המסורתית (ב-75% מן התצפיות, המורה "נתפס" מרצה), ובניגוד לחדשנות במחקר, ככלל חברי הסגל נוקטים שמרנות מופלגת בתחום ההוראה).

אילן בנשלום, מהפקולטה למשפטים, מציע להקים בכל חוג קבוצות, שבכל אחת מהן כחמישה חברי סגל, שיעסקו במהלך סמסטר בקידום ההוראה של חברי הקבוצה. חברי הקבוצה יבקרו בשיעורים של כל-אחד מהחברים, ייפגשו למתן משוב, יראיינו סטודנטים שלומדים עם חבר אחר בקבוצה וייעזרו בסיוע מקצועי של צוות יה"ל. בעיני זו דרך מצוינת לקידום ההוראה.

 

בברכה,                       

ברק מדינה