חברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי יקרים,

עם סיום הסמסטר הראשון ברצוננו לעדכן במספר נושאים ותכניות שאנחנו מקדמים.

1. חברות וחברי סגל חדשים. בשנת תשפ"ו קלטנו 42 חוקרות וחוקרים חדשים. בסוף המסמך מצורפת רשימת החברות והחברים החדשים. אנו מברכים את חברות וחברי הסגל האקדמי החדשים ועומדים לרשותם בכל פניה ושאלה.

2 . מספרי תלמידים. שנת הלימודים תשפ"ו נפתחה עם גידול מסוים במספרי תלמידים. מספר תלמידות ותלמידי הבוגר בשנה א' עומד על 4149 ומספר תלמידות ותלמידי המוסמך החדשים הוא 1894 . בהשוואה לשנת תשפ"ה מדובר בעליה של כ- 100 סטודנטים.יות לבוגר, אשר משקפת עליה במספרי הסטודנטים.יות ברוב החוגים והפקולטות. בין העליות הבולטות נכללים החוגים לאחיות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, מדעים ביו-רפואיים, כלכלה, מדעי המחשב, חשבונאות ועוד. בקרב הסטודנטים.יות למוסמך נשמרה יציבות. כעת אנו עוסקים בהכנות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז.

3. שיתופי פעולה בינלאומיים והמאבק בחרמות. סיום המלחמה מסייע לנו בהמשך הרחבת וחיזוק קשרים מדעים עם מוסדות בינלאומיים מובילים בעולם. לאחרונה הושקו הסכמים אסטרטגיים עם הרווארד, קלטק ומוסדות מובילים אחרים. מנגד, אנחנו עדים להמשך המאמצים להחרים את האקדמיה ואקדמאים ישראלים. אנו ממשיכים לטפל בתופעה, והמטה לקידום דיאלוג וחופש אקדמי באוניברסיטה – הכולל את פרופ' יובל שני (יו"ר), הרקטור פרופ' אורון שגריר, סגן הנשיא לבינלאומיות פרופ' גיא הרפז, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים יוסי גל ופרופ' נטע ברק קורן – ממשיך בעבודתו (תיעוד ומעקב אחר מקרי חרם, עזרה ויעוץ בהתמודדות עם חרם אקדמי והתנכלות לחברי.ות סגל וסטודנטים.יות ישראלים על מגוון מופעיהם, תשובות לשאלות וביקורות על האוניברסיטה, ועוד), וזמין עבורכם. העבודה המשותפת שלנו מובילה לעיתים קרובות להצלחות. מידע נוסף ניתן למצוא אנא העבירו כל מידע הנוגע לחרם אקדמי, כאן  : https://international.huji.ac.il/academic_freedom וכן כל שאלה שיש לכם, אל צוות המטה דרך רכזת הצוו ת, אלמה לסינג: almal@savion.huji.ac.il

4. תשתיות ומערכות מחשוב. בשנה האחרונה הטמענו מערכת תלמידים חדשה - אורביט, וערכנו עדכונים השדרוגים במערכות המחשוב מלווים בקשיים לא מבוטלים, .(Moodle) משמעותיים במערכת המוודל ואנו עומלים נמרצות כדי לסיים את תהליכי ההטמעה בהצלחה. אנו משוכנעים שבסופו של יום מדובר בשיפור מהותי של מערכות ההוראה באוניברסיטה. בנוסף אנו מסיימים לפרוס תשתיות מתקדמות יותר כדי שתשרת טוב יותר את חברי הסגל האקדמי והמנהלי ובעיקר את התלמידים. השלב wifi ברשתה האחרון בפריסה יהיה בקמפוס הר הצופים ויסתיים בחודשים הקרובים. גם אז הפריסה לא תהיה מושלמת ואנחנו דנים בפתרונות לטווח הארוך .

5. ניהול התקציב ביחידות. בימים אלה אנו בוחנים שינוי בניהול התקציב שמסגרתו ינהלו הפקולטות ויחידות אקדמיות עצמאיות היבטים ורכיבים נוספים של תקציבן, כגון שכר. מדובר על הגדלת השקיפות והאחריות הניהולית מצד אחד ומן הצד השני הרחבת הגמישות הניהולית של הפקולטות בכפוף לאילוצים השונים. נעדכן בנושא זה ככל שנתקדם, ונעשה זאת בשיתוף מלא עם הפקולטות. אחד האתגרים שנמצאים לפתחנו הוא הידוק תקציבי בשנים הקרובות , הנוב ע בין היתר מהשפעות המצב הגיאו-פוליטי העולמי על עלויות של מרכיבים מרכזיים בתקציבנו, וכן מירידה בהכנסות ממקורות שוני ם, כולל קיצוצים ממשלתיים בתקציב ההשכלה הגבוהה. החדשות הטובות הן שהאופק הפיננסי של האוניברסיטה בטווח הארוך יותר נראה מבטיח בשל עליה ממקורות הכנסה נוספים שיעמדו לרשותנו בעוד מספר שנים, בעיקר בשל עסקאות השבחה של נדל"ן.

נעשה הכל, גם בשנים הקרובות, שלא לפגוע בפעילות האקדמית-מחקרית של האוניברסיטה, שהיא מהות קיומנו, וגם מקור ההכנסה המרכזי שלנו. למרות ההידוק התקציבי נקדם מספר מיזמים, שחלקם תלויים בגיוס כספי פילנתרופיה משמעותיים. מיזמים אלה נועדו כדי ליצור מנועי צמיחה חדשים, לשפר את היכולות האקדמיות שלנו, ולהתאים את האוניברסיטה לשינויים שמתרחשים סביבנו, בארץ ובעולם. נזכיר כאן כמה מהמיזמים והשינויים שאנו מקדמים:

1. לימודי רפואה. אנו פועלים להרחבת בית הספר לרפואה במטרה להגדיל את מספרי הסטודנטים.יות מכ-200 תלמידי שנה א' כיום ל- 270 בשנת תשפ"ז/ח ובהמשך להגיע ל 360 סטודנטיות.ים במחזור. הגדלת מספר הסטודנטים.יות ברפואה הוא צורך לאומי הנובע ממחסור חמור במספר הרופאים בארץ, בעיקר באזורי הפריפריה. ההרחבה מתבצעת תוך שינויי עומק בשיטות ותכני הלימוד שידגישו מיומנויות נדרשות, והקמת מרכז להוראה דיגיטלית בפקולטה לרפואה, שיקדם גם את האפשרות להדמיות מתקדמות שיפחיתו את התלות של מספרי הסטודנטות.ים במספר מיטות-ההוראה בבתי החולים. הבינה המלאכותית מציבה אתגרים גדולים בפני האוניברסיטאות, אך גם.

.2 בינה מלאכותית (AI). הבינה המלאכותית מציבה אתגרים גדולים בפני האוניברסיטאות, אך גם הזדמנויות. כדי להתמודד עם האתגרים וליצור הזדמנויות אני מתניעים מהלך רחב בבינה מלאכותית שיכלול תכניות ותכני לימודים חדשים ב AI, קולו קוראים שנועדו להטמיע כלי-עבודה מבוססי טכנולוגיות AI במחקר, הוראה ומנהלה, ועוד. זאת במקביל להקמת מרכז תשתיות ארצי של מעבדי AI מתקדמים (GPUs) שיאפשר לקדם מחקרים מבוססי AI. בראש הפרוייקט האוניברסיטאי עומד פרופ' עמרי אבנד (מדעי המחשב ומדעי הקוגניציה והמוח)

3. פקולטה להנדסה. במשך שנים נמנעה האוניברסיטה מלפתח באופן משמעותי את תחומי ההנדסה. המקום המרכזי שתופסים מקצועות ההנדסה במחקר היום לצד הצורך הלאומי במהנדסים רבים נוספים מחייב אותנו לחשיבה מחדש על מקצועות ההנדסה. לכן אנו בוחנים אפשרות להרחבה משמעותית ואף פתיחת פקולטה חדשה להנדסה שתתבסס בחלקה על התשתיות ותכניות שכבר קיימות (בהנדסת תכנה, הנדסת חשמל ופיזיקה יישומית) ותפתח תחומי הנדסה אחרים המבוססים על חוזקות מחקריים שכבר קיימים באוניברסיטה כמו במדע החומרים, ננו-טכנולוגיה ומקצועות הרפואה. בראש צוות הפיתוח עומד פרופ' אוריאל לוי (פיזיקה יישומית).

4. אקדמיה 360. בתשפ"ה החלו 21 חוגים באוניברסיטה בהפעלת תכנית אקדמיה 360. מטרת התוכנית לבחון ולעדכן את תוכניות הלימודים בכל חוג, כך שיקנו את המיומנויות שחברי החוג סבורים שהן חשובות לבוגרי התוכנית. במסגרת התוכנית חברי הקורס מזהים את המיומנויות החשובות לדעתם, בוחנים את המידה בה הן אכן מוקנות בתוכנית הלימודים, ובהתאם לכך מטמיעים שינויים בתוכנית הלימודים ובדרכי ההוראה. בראש המיזם עומדת פרופ' לילך שגיב, סגנית הרקטור לעניינים אקדמיים. אנו מתכננים להרחיב את הפעילות בשנים הבאות, ולהוסיף לה תכנית חדשה בשם רוח 360 (שנתמכת על ידי ות"ת ויד הנדיב), שתאפשר הטמעת מקבצים של תחומים כמו שפות ותרבות, חברה ודמוקרטיה אחרים, בתכניות הלימודים.

5. בית הספר הבינלאומי ברפואת שיניים. במקביל להרחבת בית הספר לרפואה אנו נמצאים בעיצומו של תהליך אקרדיטציה של התואר שלנו ברפואת שיניים שיאפשר הגדלת מספרי םסטודנטים.יות, כולל קליטת סטודנטים.יות בינלאומיים. האקרדיטציה מבוססת על סטנדרטים מוגדרים מראש ועל עקרונות של יעילות ושיפורים מתמידים, וכוללים לא רק מחקר והוראה אלא גם אתיקה ומקצועיות, טיב השירותים שמקבל הסטודנט, ותשתיות ומשאבים של הפקולטה.

6. בית ספר לתלמידי מחקר. כבר שנים רבות אנו מכירים בצורך לממש מסגרות שיאפשרו טיפול ותנאים טובים יותר לתלמידות ותלמידי המחקר שלנו. הקמת מסגרות כאלה שגם מבטיחות מימון מיטבי לתלמידים כרוכה בהוצאה של מאות מיליוני שקלים בשנה. אך הקמנו צוות שיכין תכנית להפעלה מלאה של בית-ספר לדוקטורנטים (ויתכן שיכלול גם תלמידי מוסמך) תוך קביעת אבני דרך בתאריכים ופעילויות עד למימוש מלא של המסגרות, כאשר התנאים התקציביים יאפשרו זאת. בראש הצוות עומדים פרופ' יהודה ניומרק ופרופ' עוזי רבהון, יו"רי הרשות, והוא כולל גם את פרופ' מיטל רכס (סגנית הרקטור למחקר), פרופ' ג'וש גולדברג (נוירוביולוגיה רפואית), פרופ' קרן טננבוים-וינבלט (תקשורת ו עיתונאות), ילנה בירמן (ראש המנהל האקדמי), ונטע וייס (מנהלת הרשות למחקר).

7. אימפקט וקהילה. הגדלת האימפקט של האוניברסיטה על החברה הישראלית הוא משימה מרכזית שלנו. כדי לקדמה נמנה בשנה הבאה את פרופ' לילך שגיב לתפקיד סגנית נשיא לאימפקט. יחידה לקידום קשרי קהילה, באוניברסיטה ומחוצה לה, תפעל תחת סגנית הנשיא לאימפקט. היחידה הוקמה כבר השנה, והיא מנוהלת על ידי פרופ' נילי מור, בשיתוף פרופ' לילך שגיב ופרופ' מונא ח'ורי.

8. רשות אקדמיה-תעשיה. בימים אלה החלה הפעילות של הרשות החדשה לקשרי אקדמיה-תעשיה, תחת סגן הנשיא למו"פ ובשיתוף חברת יישום. הרשות, בראשה עומדת ד"ר ענת יוסוב עמיר (מינוי משותף של האוניברסיטה ויישום), מתכננת מענה מקיף לאתגרים ולהזדמנויות הקשורים לשילוב עם המגזר העסקי במטרה להגדיל את הפעילות היישומית של חוקרי האוניברסיטה ומשתלבת עם התכנית האסטרטגית שהוכנה בראשות סגנית הנשיא לאסטרטגיה ומגוון. אנו מקווים כי חיזוק השיתוף עם התעשיה תחזק את המצוינות המחקרית ותעלה את הרלבנטיות של האוניברסיטה כלפי החברה מסביבנו וכלפי הסטודנטים.יות.

9. מעבדת החדשנות לאתגרים לאומיים. בימים אלה אנו בוחנים יוזמה שמטרתה לאתר אתגרים יישומיים לאומיים דחופים וליצור עבורם פתרונות חדשניים בזמן קצר. המעבדה תפעל במודל יזמות ייחודי של האוניברסיטה, המאפשר מעבר מהיר משלב הרעיון להוכחת היתכנות וליישום בשטח.

10 . בקרת איכות. החל משנת תשפ"ז יחולו שינויים בתהליכי בקרת האיכות, כאשר האחריות על התהליכים (מלבד המקצועות הרפואיים ופרה-רפואיים) עוברת מהמועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות. לצד השינוי נערוך גם שינויים באופני הבדיקה כאשר נשים דגש מרכזי על תשתיות, איכות ותפוקות המחקר ביחידות, זאת לצד בדיקת תכנים הקשורים בהוראה ותכניוות הלימודים. את השינויים תוביל פרופ' מיטל רכס, סגנית הרקטור לענייני מחקר. אנו מאמינים שבקרה והערכה טובה יותר על מצב המחקר ביחידות תתרום בטווח הארוך גם לשיפור באיכות ובתפוקות המחקריות. בימים אלה החל תהליך בנייה מחדש של אתרי האוניברסיטה המתבסס על נראות .

11. אתרים. עדכנית ואחידה, לצד מערכת הפעלה פשוטה, נוחה וגמישה לשימו ש בשלוש שפות (עברית, ערבית, ואנגלית). התהליך משלב עיצוב חדשני עם תשתית טכנולוגית מתקדמת, ניהול תוכן יעיל, התאמה לצרכים משתנים וחוויית משתמש מיטבית המשולבת בינה מלאכותית.

השנים האחרונות היו והינן מאתגרות עבור כולנו, וכללו את מגפת הקורונה, סערות פוליטיות, ומצב מלחמה מתמשך. שנת תשפ"ו נפתחה לאחר שלשמחת כולנו שבו לביתם כל החטופים החיים ומרבית החללים. ליבנו עם משפחת החטוף החלל רן גואילי. למרות הפסקת האש, מספר הסטודנטים.יות המשרתים.ות במילואים ממושכים מוסיף להיות גדול במיוחד. נמשיך לעשות את מירב המאמצים כדי לסייע למשרתות ומשרתי המילואים, בני ובנות זוגם, הפצועים ומי שאיבדו קרובי משפחה וחברים. גם בשנה זו נקבע מתווה הדומה לזה שהופעל בשנה שעברה, אשר מגדיר את ההקלות וההתאמות להם זכאים משרתי המילואים והנפגעים האחרים, ואת הדרכים השונות בהן היחידות האקדמיות והאוניברסיטה כולה פועלים בכדי לספק תמיכה אקדמית ורגשית. תודה אישית לכל אחת ואחד מכם התורמים באופן אישי למאמץ זה. בנוסף לסטודנטים.יות, האוניברסיטה, ואנו באופן אישי, מחויבים לסייע לכל חברי וחברות סגל אשר נפגעו כתוצאה מהמלחמה, אם בשל שירות מילואים אישי או של בן.בת זוג, בשל פציעה של קרוב משפחה או מכל קושי אישי או משפחתי אחר. אם נפגעתם, אנא פנו אלינו, דרך ראשי החוגים או הדיקנים, או באופן ישיר, בכדי שנוכל לחשוב יחד כיצד לסייע.

בברכה,
תמיר שפר, נשיא
אורון שגריר, רקטו ר
נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית