חברות וחברי סגל יקרים,

כידוע לכולנו, אנו עדים, מאז תחילת המלחמה ב 7 באוקטובר, לניסיונות להחרים את האקדמיה הישראלית, את האוניברסיטה העברית, ואף חוקרים בודדים. הקריאות לחרם אינן תופעה חדשה והן מקודמות לאורך שנים ע"י תנועת ה BDS. תכונה בולטת של הBDS היא השילוב של אמיתות, חצאי אמיתות, ובדיות מוחלטות בשירות הרצון להחרים את האקדמיה הישראלית. לצערנו, קריאות אלה תופסות תאוצה בשבועות האחרונים ומקיפות תחומי ידע שונים, קהלים חדשים, ומכוונות כנגד פעילויות רבות כמו קשרי מחקר והוראה, תכניות לחילופי סטודנטים ועוד. גם כאן אנו עדים לאותו שילוב של אמיתות מצערות עם מיסאינפורמציה. ארגונים אנטי-ישראלים פונים למוסדות ברחבי העולם לנתק קשרים קיימים עם האוניברסיטה העברית, ועם אוניברסיטאות בארץ בכלל. בנוסף, יש יסוד להאמין שיש נטיה חזקה יותר של חוקרים בחו"ל לסרב לשפוט הצעות מחקר ותיקים לקידום שמגיעים מישראל. קיבלנו דיווחים שונים על ביטול הרצאות של חוקרים שונים בכנסים וסמינרים ברחבי עולם. היקף התופעה עדיין לא ברור, ואנחנו אוספים נתונים ממקורות שונים; למשל, אנחנו בודקים את אחוזי הסירוב לשפוט תיקים לקידום בתחומים שונים בחמש עשרה השנים האחרונות. אך משימת איסוף נתונים אינה פשוטה, כי חלק מהמוסדות והחוקרים אינם מצהירים במפורש שמחרימים את ישראל, ואחרים אינם מחרימים אלא מעדיפים להימנע בשלב זה מקשרים עם האוניברסיטאות ואף עם חוקרים בארץ.

בראייתנו, זה מובן מאליו שיש להתנגד בכל תוקף להחרמה של פעילויות אקדמיות ותרבותיות על בסיס פוליטי. הדבר פסול מיסודו ואף פרדוקסלי בהינתן אופי הפעילויות האקדמיות והתרבותיות שמעודדות גיוון, הכלה, ומיועדות לרווחה כלכלית ותרבותית של כלל המין האנושי. ועדיין, פעילויות כנגד החרם מתקיימות בארץ ובעולם ע"י ארגונים שונים וגם דרך קבוצות וולונטריות של חברי סגל.

באוניברסיטה העברית הקמנו צוות המטפל במתן תגובות ליוזמות חרם למיניהן. בראש הצוות עומדת פרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים, ואיתה הרקטור, פרופ' תמיר שפר, סגן הנשיא לבינלאומיות, פרופ' אורון שגריר, ופרופ' ברק מדינה. אנו מתייעצים תכופות גם עם חברי הנהלה נוספים, חברי סגל מתחומים שונים, ובמידת הצורך עם הייעוץ המשפטי ואגף התקשורת באוניברסיטה העברית. עד כה הוצאנו מספר מכתבי תגובה למוסדות שונים שהחליטו להחרים אותנו (אם כי לאף אחד מהמוסדות האלה אין קשרים פעילים עם האוניברסיטה העברית), מכתבי הסבר למוסדות ששוקלים לנתק איתנו קשרים קיימים (ובשלושה מקרים לפחות החליטו אותם המוסדות להמשיך ולקיים את הקשרים), מכתבי תודה להנהלות של אוניברסיטאות שסירבו להיענות לקריאות לחרם, מכתבי תגובה לחוקרים שהודיעו לנו כי יחרימו אותנו, ייעוץ לחברי סגל וסטודנטים שמתמודדים עם חרמות מסוגים שונים, ייעוץ בתגובות לגורמי תקשורת מהארץ ומהעולם, ועוד. בכל המכתבים האלה אנו מדגישים את הסתירה המובנית בין פעולת החרם לבין מטרות האקדמיה, ואת העובדה שהאוניברסיטה מקדמת פעילויות רבות הקשורות במגוון, מהווה בית אקדמי לאוכלוסיות שונות, כולל מהחברה הערבית והפלסטינית, ומאפשרת חופש ביטוי, גם בהפגנות בתוך הקמפוס.

מעבר לפעילות ברמה האוניברסיטאית, ועד ראשי האוניברסיטאות מקדם עיבוי הצוותה קמת צוות שיגבש אסטרטגיה רחבה יותר להתמודדות עם החרם ברמה הבין-מוסדית, יקבע דרכי פעולה למיתוג האקדמיה הישראלית בעולם, ויקדם מתווים לפעילות יזומה ברמה התקשורתית והמשפטית, ולחבירה לגורמים בינלאומיים בארץ ובעיקר בחו"ל שכבר פועלים כנגד החרמת ישראל. הצוות יכלול חברי סגל ומומחים נוספים ויתחיל את פעילותו בקרוב.

אם הופנה כלפיך חרם בדרך כלשהי, נחשפת למקרה של חרם שלדעתך כדאי שנדע עליו, או שמתעורר אצלך צורך לקבל ייעוץ בנושא, נשמח לסייע, ובכל מקרה נשמח להיות מיודעים על מנת לתעד את היקף התופעה בצורה מפורטת ככל הניתן. נא כתבו לאלמה לסינג- .almal@savion.huji.ac.il

בברכה, אשר ותמיר