חיים יהודה רות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים יהודה רות
Hyam Leon Roth
לידה 31 במרץ 1896
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1963 (בגיל 67)
ולינגטון, ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ולינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, פילוסוף, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים יהודה (ליאון) רוֹתאנגלית: Leon Roth; י"ז בניסן תרנ"ו, 31 במרץ 1896ח' בניסן תשכ"ג, 2 באפריל 1963) היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ושימש רקטור האוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים יהודה רות גדל בבית אמיד ושומר מסורת, למד בבית הספר לבנים הפרטי הוותיק של לונדון (City of London School), שם למד גם לטינית ויוונית עתיקה. אביו שכר לארבעת בניו מורה פרטי שלימד אותם את מקצועות היהדות וכן ספרות עברית ודיבור עברי. אחיו הצעיר, בצלאל ססיל רות (Cecil Roth;‏ 18991970), הפך לימים למרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת אוקספורד. את לימודיו הגבוהים עשה חיים יהודה רות באוניברסיטת אוקספורד, שם למד בשני חוגים במקביל: האחד היה בתוכנית הלימודים הקלאסית של אוקספורד, שם למד ספרות ופילוסופיה של העת העתיקה וכן פילוסופיה חדשה; השני היה החוג ל"עברית בתר-מקראית". הלימודים במסגרת דו-חוגית זו הייתה תופעה נדירה באותם ימים, והצריכה אישור מיוחד. בהמשך היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מנצ'סטר בשנים 19231928. בשנת 1928 עלה לארץ ישראל, והיה לפרופסור הראשון שהופקד על הקתדרה על שם אחד העם באוניברסיטה העברית ואחד משני המורים הראשונים לפילוסופיה באוניברסיטה. בשנים 19401943 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית. במקביל תמך בהקמת מדינה דו-לאומית יהודית-ערבית דמוקרטית. אכזבתו מרעיון חלוקת הארץ ומהקמת מדינת ישראל כמדינה היהודית גרמה לפרישתו לפנסיה מוקדמת מהאוניברסיטה העברית ולהגירתו מישראל בשנת 1953, אז שב ללונדון.

שלט בכיכר האחים רות, על שם רות ואחיו, בשכונת רמות בירושלים

פרסם ספרים העוסקים בדקארט, בשפינוזה וברמב"ם, כן פרסם ספרים בנושאי הגות יהודית, וניסה לשלב אותה בפילוסופיה הכללית. הוא פרסם גם ספרים פופולריים בעברית בנושאי חינוך ודמוקרטיה. החל משנות ה-30 של המאה ה-20 פרסם ספרי מדע פופולרי בהוצאת ראובן מס בנושאי פילוסופיה, והללו זכו למהדורות רבות. הוא ייסד את סדרת "ספרי מופת פילוסופיים, מיסודו של חיים יהודה רות" – תרגומי הטקסטים החשובים בפילוסופיה לעברית – ותירגם בעצמו שישה ספרים של אריסטו. סדרה זו ממשיכה לצאת לאור עד היום. רות, שהיה אדם עשיר, היה תורם את כל משכורתו מהאוניברסיטה לסדרת ספרי המופת.

נפטר בניו זילנד ב-1963, כששהה שם לצורך סדרת הרצאות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר כחבר בלגיון הכבוד הצרפתי. נבחר כחבר באקדמיה הבריטית ב-1948. זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ב-1945 על תרגום תורת המידות של אריסטו. זכה בפרס ירושלים לחכמת ישראל על שם דוד ילין ב-1950 על ספרו "החינוך וערכי האדם".[1]

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[2]

מבחר מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלטון השכל? תל אביב: תרצ"ה.
  • לזכרו של אחד העם: מחקרים בפילוסופיה של היהדות, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ז.
  • המלחמה ותנאי שלום.
  • למוד גבוה וחנוך הדור, תל אביב: האוניברסיטה העברית על ידי הוצאת יבנה, תש"ד.
  • מפי עליון: פרקים מתוך ספר הספרים / מלקטים ומסדרים על ידי חיים יהודה רות. תל אביב: יבנה, תש"ד.
  • ילקוט הדעות והמדות: פרקים מתוך ספרות המחשבה והמוסר של עם ישראל מתקופת בית שני עד המאה העשרים / לקט, סדר וערך חיים יהודה רות, ירושלים: ר’ מס, תש"ו-1938.
  • שבעה פרקים על אנגליה ודרכי הדימוקרטיה האנגלית, תל אביב: יבנה, 1945.
  • כיצד צמחה הפילוסופיה, תל אביב: הוצאת עלה, תש"ז.
  • דינא דמלכותא: לחנוך האזרח במדינת ישראל, ירושלים: הסתדרות המורים העברים בא"י, תש"ח.
  • שלטון העם על ידי העם: רעיונות יסוד בדימוקרטיה, תל אביב: יבנה, תש"ט-1949.
  • החינוך וערכי האדם: פרקים בהשתלשלות הרעיון ההומניסטי בחינוך, תל אביב: דביר. (זכה למספר תרגומים.)
  • מורה דרך בפילוסופיה החדשה, ירושלים: ר. מס. (זכה לתרגומים רבים.)
  • מורה דרך בפילוסופיה היונית, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1969
  • על חנוך האזרח: קובץ הרצאות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"י.
  • לביסוס הדימוקרטיה, חיפה: בית הספר הריאלי העברי, תשי"ד.
  • הדת וערכי האדם: מבחר מאמרים (ליקט: צבי אדר), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"ג.[3]
  • שפינוזה (תרגם מאנגלית: יוסף אור), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"ד, תשל"ט 1979.[4]
  • מורה דרך בתורת המדינה, ירושלים: ר. מס, 1947, תשי"ב, 1957, תשכ"א, תשכ"ח 1968.
  • ספר מלות ההגיון / לר' משה בן מיימון; בהעתקת ר’ משה בן שמואל ן’ חבון; ערוך ומפורש על ידי ח"י רות; הושווה עם קטעי כתבי-היד של המקור הערבי על ידי ד"צ בנעט) ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.) (הספר בקטלוג ULI)

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדות לניקומאכוס: והם דברי אריסטו על התכלית המוסרית ועל דרכי החנוך המוסרי
  • המדות לאריסטו: והם דברי אריסטו על התכלית המוסרית ועל דרכי החנוך המוסרי (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.)
  • הפוליטיקה לאריסטו: ספר 1: והוא, דברי אריסטו על מקור המדינה, ועל העבדות, הרכוש וסדור הבית; ספר 2: א-ה על השותפנות שבמדינה לאפלטון (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.)
  • המטפיזיקה / והוא דברי אריסטו על הפילוסופים שקדמו לו / (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה לתרגומים רבים.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]