check
עדכון שוטף - ינואר 2020 | לשכת הרקטור

עדכון שוטף - ינואר 2020

13 ינואר, 2020

 

English Version

שלום חברים,

מכתב עדכון שוטף זה עוסק במחקר יישומי, בקניין רוחני ובמסחור ידע באוניברסיטה ועיקרו דיווח על שינויים בהסדרים הנוהגים בעניין זה.

א. הקדמה

1. מוקד הפעילות העיקרי באוניברסיטה העברית הוא מחקר בסיסי ותיאורטי במגוון תחומי המדע. לצד זאת, חלק מחוקרי האוניברסיטה עוסקים גם במחקר יישומי, לעיתים בשיתוף פעולה עם גורמים עסקיים וציבוריים. פעילות זו מבטאת "תרגום" של ידע שפותח באוניברסיטה לשם קידום רווחה חברתית, ולעיתים היא גם מניבה הכנסות. האוניברסיטה, שהיא גוף שלא למטרות רווח, אינה דוחקת בחוקרים לעסוק במחקר יישומי וב"מסחור", ובה בעת היא מותירה לחוקרים חופש פעולה ניכר לבחור לעשות כן ומסייעת להם בכך, על יסוד ההכרה בחשיבות המדעית, החברתית והכלכלית של פעילות זו.

2. חברת יישום היא חברה עסקית, בבעלות מלאה של האוניברסיטה, שמופקדת מטעם האוניברסיטה על כלל הפעילות של התקשרויות עם גורמים עסקיים וציבוריים בתחום המחקר היישומי. פרטים על יישום, שנוסדה ב- 1964, ניתן למצוא כאן. זו הזדמנות לעדכן כי ירון דניאלי סיים תקופת כהונה מוצלחת מאד כנשיא ומנכ"ל יישום, ובימים אלה נכנס לתפקיד איציק גולדוסר. המדיניות של הנהגת יישום, בתיאום עם הנהלת האוניברסיטה, היא חיזוק שיתוף הפעולה עם חוקרי האוניברסיטה, נקיטה בפעילות נמרצת לאיתור שותפים עסקיים ומימוש פוטנציאל המסחור של ידע והמצאות המפותחים באוניברסיטה.

3. במסגרת השאיפה לאפשר במידה רבה יותר מסחור של המצאות וקידום מחקר יישומי, הוקמה לפני כשנה וחצי ועדה לבחינה מחדש של הוראות ההנהלה בעניין קניין רוחני.[1] הוועדה גיבשה טיוטת הסדר. ארגון הסגל האקדמי העיר את הערותיו לטיוטה, ולאחר דיונים גובש ההסדר החדש, שאושר על-ידי הנהלת האוניברסיטה. השינויים הם בשתי הוראות הנהלה: הוראה 15-001, "ניצול המצאות ופטנטים באוניברסיטה"; והוראה 15-011, "קשרים בין חברי סגל אקדמי, עובדים וסטודנטים לתארים מתקדמים לגורם עסקי".

בעיקרו של דבר, העדכונים נועדו לסייע במסחור הידע והקניין הרוחני שנובע מן הפעילות באוניברסיטה. הדבר נעשה באמצעות הקלות שונות, צמצום מסוים של זכויות האוניברסיטה ויישום בהמצאות, הסרת אי-בהירות בסוגיות שונות ועוד. החידוש העיקרי הוא ביצירת מסלול "נמל מבטחים", שנועד לאפשר לחברות עסקיות ודאות באשר לזכויותיהן (ולזכויות חברי הסגל שיתקשרו עמן בהסכם) באשר להמצאות שיפותחו במהלך התקשרות עם חוקר בהסכם ייעוץ. בשורות הבאות מובאת תמצית ההסדרים החדשים.

 

ב. התקשרות עם גורמי חוץ (הוראה 15-011)

4. כל התקשרות חוזית בין חברי הסגל האקדמי ובין גורמי מימון המעוניינים בהסכמים לשם הזמנת ביצוע מחקרים, קבלת ידע או שירותים מדעיים, חייבת להיעשות באמצעות חברת יישום (סעיף 4 להוראה). חובה זו חלה בהתקשרות עם גורם עסקי (שפועל למטרות רווח) ובהתקשרות עם גורם ציבורי (שפועל שלא למטרות רווח), ובכלל זה הסכם למתן ייעוץ, מתמשך או חד-פעמי. התקשרות בהסכם עם גורם כלשהו לביצוע מחקר או להעברת ידע שלא באמצעות חברת יישום היא עבירת משמעת. אישור יישום להתקשרות הוא גם תנאי לקבלת היתר לעבודה נוספת של חברי הסגל. דרישה זו חלה גם כאשר חבר הסגל שוהה בשבתון או בחל"ת.

אישור יישום נועד לוודא כי ההסכם אינו גורם פגיעה בקניין רוחני של האוניברסיטה ושל יישום והוא נועד לסייע לחוקרים בגיבוש הסדר שיבטיח הגנה נאותה על זכויותיהם. ההסדר נועד גם לוודא שאין בהתקשרות הפרה של התחייבויות קודמות של חבר הסגל ושיש אפשרות מעשית לקיים את ההסדר. הסדר זה נועד גם להגן על חופש הפעולה של חברי הסגל בכל הקשור לפרסום מדעי של ממצאי המחקר שלהם (סעיף 8 להוראה). בוטלה הדרישה שנהגה בעבר לתשלום תקורה (בשיעור 7.5%) בגין הסכמי ייעוץ של חברי הסגל. במסגרת עדכון ההוראה נקבע סייג, שנועד להבהיר כי "אין בהוראה זו כדי לגרוע מהחופש האקדמי של חברי הסגל האקדמי לעשות את כל הפעולות הללו שלא למטרות עסקיות אלא למטרות אקדמיות גרידא".

ככלל, כל התקשרות של חבר סגל עם גורם שמחוץ לאוניברסיטה שכרוכה בתשלום (בכסף, במניות ובכל דרך אחרת) לחבר הסגל בגין פעילות מדעית טעונה אישור יישום; וכל התקשרות כאמור שכרוכה בקבלת תקציב מחקר טעונה אישור הרשות למו"פ (ובמקרים מסוימים גם של יישום). בכל מקרה של ספק, יש לפנות אל מנכ"ל יישום (Itzik@yissum.co.il) או אל הרשות למו"פ.

5. בהוראה נקבעו מספר מסלולי התקשרות עם גורמים עסקיים. העיקרי שבהם הוא מסלול "נמל מבטחים" (סעיף 9.2.1). המדובר בהתקשרות עם גורם עסקי שבה האוניברסיטה ויישום מסכימות מראש שלא לטעון לזכויות בהמצאות שיפותחו במסגרת ההתקשרות. התנאים העיקריים לכך (הנוסח המלא בהוראות עצמן): (1) במסגרת ההתקשרות לא יעשה שימוש במשאבי האוניברסיטה או יישום; (2) ההתקשרות האמורה וביצועה לא יפגעו בעבודתו ובהתחייבויותיו של חבר הסגל האקדמי, העובד או הסטודנט כלפי האוניברסיטה; (3) לא ייעשה שימוש בהמצאות שירות של חבר הסגל האקדמי; (4) ההתקשרות וביצועה לא ייצרו חובות של האוניברסיטה או של יישום כלפי הגורם העסקי. ההתקשרות בהסכם עם גורם עסקי במסגרת מסלול "נמל המבטחים" אינה משחררת את חבר הסגל מחובתו ליידע את יישום על כל המצאה שהוא שותף ביצירתה. על מנת להתקשר עם גורם עסקי על פי מסלול "נמל המבטחים", על חבר הסגל האקדמי, העובד או הסטודנט להגיש ליישום הצהרה לפיה הוא עומד בתנאים המצויינים מעלה.

נקבעו גם הוראות באשר להתקשרויות שאינן עומדות בתנאיו של המסלול לעיל. חלופה אחת היא מסלול רישיון ידע (Know-How license) (סעיף 9.2.2). במסגרת זו נדרשת קבלת רישיון ידע לא בלעדי מיישום, ככל שמדובר בהתקשרות שבמסגרתה צפוי חבר הסגל האקדמי, עובד או סטודנט לתואר שני ומעלה לעשות שימוש בידע, למעט ידע אשר שייך לכלל, שרכש במהלך ועקב עבודתו או פעילות המחקר שלו באוניברסיטה. לצד זאת נקבע גם מסלול רישיון בלעדי (סעיף 9.2.3). עניינו בשימוש בהמצאת שירות קיימת או עתידית, והיא מחייבת הסכם עם יישום, שבמסגרתו ייקבע אופן חלוקת ההכנסות הנובעות מן ההתקשרות.

6. נקבעו הסדרים בעניין הקמת חברת הזנק על-ידי חבר סגל (סעיף 11). לפי ההסדר החדש, חבר סגל רשאי להיות בעל מניות בחברת הזנק שבה יעשה שימוש בהמצאת שירות, לאחר קבלת אישור יישום לכך. בעבר נקבע כי במקרה כזה, יישום תקבל 7.5% מהמניות בחברה, והחזקות אלו לא ידוללו, אלא לאחר גיוס מצטבר של חמישה מיליון דולר לחברה. לפי ההסדר החדש, יישום תקבל מהחברה מניות או אופציות בשיעור של 20% מסך המניות והאופציות של חבר הסגל האקדמי, העובד או הסטודנט בחברה האמורה. השיעור האמור במניות בחברת ההזנק אינו בתמורה לשימוש בלעדי בהמצאת השירות שמקבלת חברת ההזנק, אלא בתמורה להסכמת האוניברסיטה ויישום שחברי הסגל ייטלו חלק פעיל בחברה, וחלקה של יישום הוא חמישית מן המניות או האופציות שמעניקה החברה לחברי הסגל בתמורה למעורבות שלהם בחברה.

ההסדר שלעיל עניינו במקרים שבהם יישום אינה נוטלת חלק פעיל בהקמת החברה. חבר סגל אקדמי, עובד או סטודנט המבקש שיישום תיקח חלק פעיל בהקמת חברת הזנק אשר תעסוק בפיתוח המצאת שירות, קיימת או עתידית, רשאי לפנות בעניין אל יישום. ככל שיחתם הסכם להקמת חברה כאמור, יישום תהא זכאית ל-50% מהבעלות בחברה במועד הקמתה.

ג. מסחור המצאות (הוראה 15-001)

7. ההסדר העיקרי הוא אופן חלוקת ההכנסות מהמצאה (סעיף 10). חלוקת ההכנסות מ"המצאת שירות" (לאחר החזר הוצאות יישום בגין המסחור) נותרה ללא שינוי: 40% לממציא, 20% למחקר מדעי ביחידה שאליה משתייך הממציא ו- 40% לאוניברסיטה וליישום. בהוראה החדשה הוספה הבהרה כי הייעוד האמור של ה- 20% חל גם במקרה של גמלאי שממשיך לעסוק בעבודתו המדעית באוניברסיטה

8. בהוראה החדשה הוספה הבהרה באשר למהותה של "המצאת שירות". ההבחנה היא בין שלושה סוגים של המצאות: שירות, פטורה ומשוחררת (סעיף 2).

המצאת שירות היא המצאה שהבעלות עליה מסורה ליישום, בכפוף לכך שלממציא זכויות בהכנסות שנובעות מן ההמצאה, כאמור לעיל. בעבר הוגדרה המצאת שירות באופן מרחיב, ולפיו: "המצאת שירות היא המצאה של עובד שפותחה עקב שירותו או במהלך שירותו באוניברסיטה, לרבות בתקופת שבתון או חל"ת, בין אם נעשה בין כותלי האוניברסיטה ובין אם במקום אחר". הנוסח החדש תוחם את מסגרת הזמן לתקופת השירות ומוסיף הבהרות בעניין: "המצאת שירות היא המצאה של עובד שהומצאה, התגלתה או פותחה, לבדו או עם אחרים, עקב ובתקופת שירותו באוניברסיטה, לרבות בתקופת שבתון או חל"ת, בין אם התגלתה, הומצאה או פותחה בין כותלי האוניברסיטה ובין אם במקום אחר. חזקה שהמצאה שדווח (או שהיה על החוקר לדווח עליה לפי הוראות אלו) שהתגלתה, הומצאה או פותחה במהלך 12 החודשים ממועד סיום שירותו של העובד באוניברסיטה היא בתקופת השירות, אלא אם הוכיח העובד כי ההמצאה התגלתה או הומצאה רק לאחר סיום שירותו". הוספה גם הגדרה מדויקת יותר של המונח "עקב השירות", ולפיה: "יראו המצאה כהמצאה שפותחה עקב השירות או עקב מחקר שנעשה באוניברסיטה אם: (1) הומצאה, התגלתה או פותחה תוך שימוש במשאבי האוניברסיטה או יישום; או (2) ההמצאה מקיימת זיקה ממשית לתחום המחקר של הממציא באוניברסיטה או להנחיית תלמידים באוניברסיטה". הוספה גם הגדרה ל"משאבי האוניברסיטה".

המצאת שירות היא המצאה של עובד האוניברסיטה, כלומר חבר סגל, שפותחה בנסיבות שתוארו לעיל. בנוסף לכך, המצאת שירות היא גם המצאה של מי שאינו עובד האוניברסיטה (ובכלל זה, סטודנט לתואר שני ומעלה, גמלאי וחוקר ממוסד אחר העוסק במחקר באוניברסיטה), "שהומצאה, התגלתה או פותחה, לבדו או עם אחרים, במהלך ועקב מחקר המבוצע במסגרת האוניברסיטה" (סעיף 2).

9. "המצאה משוחררת" היא המצאת שירות שיישום החליטה לוותר על זכויותיה ביחס להן. לממציא זכויות הבעלות על המצאה משוחררת, מעת שהפכה לכזו (סעיף 3.3), ובכלל זה הזכות להגיש בקשה לרישום פטנט ולניצול ההמצאה (סעיף 8.2). עד כה, חלוקת ההכנסות מהמצאה משוחררת היתה, לאחר החזר הוצאות יישום בגין מסחור, 60% לממציא ו- 40% לאוניברסיטה וליישום; בהסדר החדש (סעיף 10.2), לאחר החזר הוצאות יישום, 80% לממציא ו- 20% לאוניברסיטה וליישום.

"המצאה פטורה" היא המצאה שאינה המצאת שירות, ובה מלוא הזכויות לממציא והזכאות למלוא ההכנסות. מוטלת חובת הודעה ליישום גם על המצאה שהממציא סבור שהיא המצאה פטורה (סעיף 5.1).

בהסדר החדש קוצר משך הזמן שבו על יישום להודיע לממציא אם להערכתה מדובר בהמצאת שירות ואם היא מבקשת למסחר אותה או לשחררה (סעיף 7). נקבע גם מנגנון חדש להכרעה במחלוקת אם המצאה היא המצאת שירות או המצאה פטורה, כמו גם במחלוקת בין ממציאים באשר לחלקם בהמצאה. הליך גישור ביישום כדי לנסות לסייע בפתרון המחלוקת, ובהיעדר הסכמה, מינוי בורר מקצועי (סעיפים 5.5 ו- 7.4).

10. נקבעו הבהרות באשר להמצאות שפותחו על-ידי חבר סגל אקדמי הנמצא בהשתלמות ו/או בשבתון או בחופשה בתשלום (סעיף 9.4). בעבר נקבעה חובה להעביר לאוניברסיטה רבע מהתקבולים שיקבל בגין מימוש עסקי של תוצאות המחקר בו נטל העובד חלק בתקופה זו. חובה זו בוטלה ונקבעה במקומה רק חובת דיווח, כך שזכותה של יישום לחלק בתקבולים מותנית בכך שייקבע שמדובר בהמצאת שירות.

11. לבסוף, נקבע הסדר חדש לעניין חובת סודיות: ההסדר הכללי (סעיף 6.1) אוסר על ממציא לגלות פרטים על המצאת שירות ללא אישור יישום. כעת הוסף סייג באשר לפרסום אקדמי, בנוסח הבא (סעיף 6.3): "למען הסר ספק אין בהוראות אלו כדי לגרוע מהחופש האקדמי של עובד לפרסם פרטים על המצאה בפרסום אקדמי, שלא למטרות עסקיות. יישום תהא רשאית להודיע לעובד שנחוץ עיכוב בפרסום עד להגשת בקשת פטנט או מדגם, ובמקרה של חילוקי דעות בין העובד לבין יישום בעניין מועד הפרסום האקדמי יובא העניין להכרעה משותפת של הרקטור ושל מנכ"ל האוניברסיטה". נוספה גם הוראה כללית יותר באשר למעמדו של החופש האקדמי (סעיף 11): "החופש האקדמי של האוניברסיטה, עובדיה וחוקריה לחקור וללמד לא ייפגע כתוצאה מהגנה, ניצול או מסחור של המצאות משוחררות או המצאות פטורות, כאמור בתקנון זה, וזאת בכפוף לחובות סודיות של האוניברסיטה או יישום ככל שהאוניברסיטה או יישום קיבלו על עצמן חובות כאלה". הוראות אלה באות בנוסף לשמירה על החופש האקדמי בפרסום מאמרים, שקבועה בסעיף 8 להוראת ההנהלה האחרת (15-011).

אני שב ומזכיר כי כל עבודה נוספת בשכר טעונה אישור מראש, שניתן על-ידי הרקטור. טופס הבקשה לעבודה נוספת זמין כאן. עבודה נוספת שעניינה הוראה – באוניברסיטה העברית או מחוצה לה – טעונה רק אישור לעבודה נוספת. כל עבודה נוספת אחרת טעונה כאמור גם אישור יישום. אני מזכיר כי לפני הנחיות ות"ת, על כל חברי הסגל להצהיר אחת לשנה אם עבדו עבודה נוספת במהלך השנה, גם אם אינם פונים לבקש את מענק הקדשת זמן מלא למוסד.

אני מאחל לכולנו המשך עבודת מחקר פורייה, לקידום המדע ולקידום הרווחה החברתית.

בברכה, ברק

 


[1] חברי הוועדה: ד"ר ירון דניאלי, נשיא ומנכ"ל יישום (יו"ר הועדה); גב' יהודית (דיתה) ברוניצקי, חברת מועצת המנהלים, יישום; פרופ' יאפ ואן-ריין, הפקולטה לחקלאות; עו"ד פפי יקירביץ, היועצת המשפטית של האוניברסיטה; מר ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה; פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה; עו"ד בוב טרכטנברג, יועמ"ש יישום; מר שרון כהן, סמנכ"ל כספים יישום; עו"ד הילי כהן, משרד GKH.